החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 8

מנקודת המבט של מתן
יום הלימודים הראשון נגמר, האמת שהיה סבבה יש פה אחלה אנשים..
אבל בכל זאת אני מרחם על המורות עם כל הצרות שאני וליאור הולכים לעשות להם השנה.
אחרי הלימודים אני וליאור הלכנו לבית שלי.
נכנסנו הביתה חיפשתי את פריאל אבל היא עדיין לא הגיעה הביתה.טוב נו עוד מוקדם.
אני וליאור היינו קצת בחדר שלי ואז אמרתי לו שאני ארד למטבח להביא לנו כמה חטיפים.
נכנסתי למטבח ופתחתי את מגירת החטיפים הוצאתי פיצוחים אבל עדיין משהו היה חסר לי
משהו מתוק! פתחתי את המגירה ומצאתי את השקית קליק האחרונה אבל כנראה אני לא הייתי היחיד שמצא אותה.
שמתי את ידי על השקית קליק והיא נפגשה עם עוד יד. הרגשתי צמרמורת בידי אבל זו הייתה צמרמורת נעימה מהמגע שלה.
"תעזוב" שמעתי קול של בחורה והיא דוחפת אותי הצידה.
"תעזבי!!" אמרתי ומשכתי את השקית לכיון שלי.
ועוד לא ראיתי את הפנים שלה,לא ידעתי מי זאת אבל הקול שלה, הקול הצפצפני הזה היה לי מוכר.
"נו אחי כמה זמן?" ליאור נכנס למטבח ושאל.
ואז היא עזבה את השקית ועפתי קצת אחורה.

מנקודת מבט של ליאור
אחרי הלימודים הלכתי לבית של מתן,מתן עשה לי סיור בבית. ות'אמת יש להם בית מדהים זה ממש כמו טירה,הבית לי נמלה ליד הבית שלהם.
ישבנו בחדר טלויזיה וראינו טלויזיה.
"מה לא תביא משהו לאכול לאחיך היקר?" שאלתי.
"לך תיקח לבד" הוא סינן לעברי והמשיך בשלו.
"אני אורח בכל זאת אתה המארח, אתה לא רוצה שאני אספר לכולם שאתה מארח גרוע נכון?" אמרתי וחייכתי לעברו חיוך תחמני.
"אויי ליאור,ליאור" הוא נאנח.
"אני אלך לראות מה יש במטבח,אבל דיר באלק אתה ממשיך ת'סרט בלעדיי!" הוא אמר באיום.
ישבתי בחדר טלויזיה חיכיתי כבר שמתן יחזור עם הפיצוחים,ואני רואה שהוא מתעכב למטה.
כנראה הלך לאיבוד בבית שלו…
החלטתי לרדת למטה לראות איפה הוא ירדתי למטה ונכנסתי למטבח.
"נו אחי כמה זמן?" שאלתי.
ואז מתן עף אחורה.
הבחורה שהייתה במטבח עם מתן הרימה מבט, הסתכלתי עליה וראיתי את פאר.
רגע מה פאר אחותי עושה?
"פאר? מה את עושה פה?" שאלתי.
"אני באתי לחברה שלי" היא אמרה.
"חברה שלך?" שאלתי.

מנקודת מבט של פריאל
אחרי שהיום לימודים הסתיים הזמנתי את פאר לבוא אליי,אחרי בית ספר הלכנו לבית שלי.עשיתי לפאר סיור בבית, שהיה די מעייף…
"את יודעת מה השעה עכשיו?" פאר שאלה אותי.
"14:00?" שאלתי.
"נו ומה יש עכשיו?" היא שאלה.
"כמעט מלאכים!" אמרנו ביחד ומיד התיישבנו על הספה בסלון וראינו כמעט מלאכים.
בדרך הביתה גילינו ששתינו אוהבות כמעט מלאכים.
"אני אביא לנו חטיפים!" פאר אמרה והנהנתי.
ואני המשכתי לראות את הפרק.
הפרק כבר נגמר ופאר לא חזרה עם החטיפים. מסכנה בטח היא הלכה לאיבוד בבית עם כל הגודל הזה.
נכנסתי למטבח לחפש אותה,
"נו פאר איפה את הפרק של כמעט מלאכים כבר נגמר" אמרתי
נכנסתי למבטח וראיתי את מתן על הרצפה ואת פאר ואת אח שלה מדברים.
"הינה את חשבתי הלכת לאיבוד" אמרתי וחיבקתי את פאר.
"אז זאת החברה החדשה שלך?" ליאור שאל אותה.
"כן.." פאר אמרה.
"ופאר זה אחי מתן" אמרתי לפאר.

מנקודת מבט מתן
"ופאר זה אחי מתן" פריאל אמרה וחייכה.
"כבר הכרנו…" אמרנו אני ופאר.
"מתי כבר הספקתם להכיר בדיוק?" התערב ליאור שהיה נראה עצבני.
"בבית ספר כבר שכחת?" פאר אמרה.
" יש לך חברה משוגעת!" אמרתי..
"אתה על הרצפה וחברה שלי משוגעת?" פריאל שאלה
"אתה נראה כמו טמבל" ליאור אמר.
"זה בגללה" אמרתי והצבעתי על פאר.
"פאר הצליחה להפיל אותך על הרצפה?" שאל ליאור והדגיש את ה-אותך.
"פעם הבאה כשאתה רואה שנשארת שקית קליק אחרונה פשוט ותר.." פאר אמרה ופריאל,פאר וליאור צחקו.
קמתי מרצפה וניקיתי את המכנס.
מכל הבנות בעולם דווקא לאחות המעצבת של ליאור פריאל הייתה צריכה להתחבר. אני שונא אותה. תראו מזה רק היום הראשון שנפגשנו וכבר אני שונא אותה.
"טוב לנו יש סרט לראות אז ביי" אמרתי ומשכתי ליאור למעלה.

~כעבור כמה שעות~
השעה הייתה כבר 17:15 ליאור ופאר הלכו לא מזמן.
ואני עליתי לחדר שלי להתארגן לאימון.
"ביי" אמרתי לפריאל ונישקתי אותה על הלחי.
הגעתי לאימון, וכולם התנפלו עליי.
"הינה מרציאנו התותח!" הם אמרו.
הקבוצה עוד בעננים מהנצחון בשבוע שעבר.
התחלנו את האימון והקפנו את המגרש.
"יאללה עוד קצת קדימה להתחיל לרוץ" המאמן צעק לנו.
אחרי שסיימנו את הריצה עשו משחק קטן וברור שכולם רצו להיות בקבוצה שלי.
השעה הייתה 19:00 האימון נגמר.
הלכנו לחדר הלבשה להתארגן, וואו זה היה האימון הכי מעייף שהיה לי.
"לכו תנוחו טוב טוב לקראת המשחק ביום חמישי,אני רוצה עוד נצחון!" המאמן אמר
יצאתי מהמועדון ספורט לכיון האוטו שלי ואז..