אין שם
רוח קרירה בעשן היא אוחזת
נלחמת באומץ במדורה
אך אין היא יכולה להיות נועזת
לבחור בנתיב בעצמה
אש נלהבת בעץ היא אוחזת
שורפת גזעים ליסוד
אך כשיגמר העץ היא מיד עוזבת
אינה חופשיה מיסוד
האדמה האיתנה בעץ היא אוחזת
מספקת לעץ כל מבוקשו
אך כשהאדמה תחליט אחרת
האדם יחזה בבושתו
כך גם אני כעץ והשלהבת
כרוח הטבע והקרה
כך הרוח בי נאחזת
ואני אהיה כל הרע
תגובות (5)
איזה מילים יפים חריזה פשוט יפה והמשחק עם המילים אהבתי *^*
מה שאני הבנתי זה שהיא בסוג של מלחמה נגד עצמה
היא נאבקת בתחושות שלה וברגשות שלה ובכול הדברים שסביבה
פשוט אהבתי :)
מדרגת 5
תודה רבה
יפה. הפריע לי החוסר פיסוק.
בבית השני השורה השניה והרביעית נגמרות באותה מילה-יסוד. זה די הפריע לי.
בקשר לפרושים: לא ניראה לי שיש יותר מידי מקום לפירושים. הבתים הראשונים הם מטאפורות לבית האחרון שהוא מדבר על כותב השיר אחרי שעוברים עליו החיים הוא מתגלה כ
*כאדם רע (לפחות לדעתו)
תודה על התגובה בנוגע לפיסוק את צודקת ואני אתקן את זה בהזדמנות, אולם בנוגע ליסוד מכיוון שהם לא אותה משמעות אני חושב שאפשר להשתמש באותה מילה פעמיים