החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 7

נקודת מבט פאר
ישבתי בחצר ונשכבתי על הדשא ושמעתי שירים בפלאפון שלי.
אחרי כמה דקות עברתי למצב ישיבה וראיתי שהחצר ריקה מילדים אפילו ליאור לא בחצר, הסתכלתי בשעון של הפלאפון שלי וראיתי שהשעה 8:30. לפני חצי שעה היה צלצול ולא שמתי לב שהחצר מתרוקנת.
לקחתי את התיק שלי ורצתי מהר לכיתה.
איפה זה כיתה י'2 לעזאזל? התחלתי לשאול את עצמי.
נכנסתי למסדרון של שכבת י' חלפתי ליד הכיתות..
הינה זה י'2.
"אז כמו שכבר אמרתי השנה צפויה לכם שנה לא קלה, ואם יש דבר שלא מקובל עליי זה איחורים" שמעתי המורה אולי לא רק לא היא.
פתחתי את הדלת וכל המבטים הופנו אליי.
"אפשר להיכנס?" שאלתי בייבשנות שהאמת לא כל כך אופיינית לי.
"פאר אלקיים, כבר ביום הראשון מתחילה עם איחורים?" שאלה המורה.
"אני ממש מצטערת מה שהיה זה ש.."
"שהתקלקל לך הפן?" קטעה אותי המורה ואמרה.
היא כבר רגילה לתירוצים שלי משנה שעברה כי היו לי כמה פעמים שאיחרתי והייתי משתמשת בתירוץ הזה.
"זה היום הראשון אז אני אכניס אותך באופן חד פעמי!" היא אמרה והדגישה את החד פעמי.
נכנסתי לכיתה כל המקומות כבר היו תפוסים נעמדתי בכיתה כמה שניות לחפש מקום פנוי.
"את יכולה לשבת שם ליד הילדה החדשה" המורה אמרה והצביעה על השולחן השלישי בטור ליד בחלון.
התיישבתי לידה וחייכתי אליה היא חייכה אליי חזרה.
"אז נחזור לעינייננו אז השנה אתם הולכים לעשות.." המורה המשיכה לדבר.
"היי ברוכה הבאה אני פאר" אמרתי לילדה החדשה.
"פריאל" היא אמרה וחייכה אליי.
אחרי שעתיים של חפירות של המורה היה צלצול, הצלצול הגואל ככה אני אוהבת לקרוא לצלצול.
הכיתה התחילה להתרוקן מהילדים שיצאו לחצר.
"את באה?" שאלתי את פריאל.
היא הנהנה וחייכה אליי.
פריאל ואני ישבנו בחצר והתחלנו לדבר כדי שנוכל להכיר אחת את השניה.
"אז יש לך אח גדול בכיתה י"ב?" שאלתי בהתעניינות.
"כן!" היא אמרה והיא התחילה לדבר עליו ולספר כמה שהוא דואג לה ושהם מסתדרים.
ממש ההפך ממני ומליאור.
"גם לי יש אח בכיתה י"ב" אמרתי.
ואז ליאור והחברים שלו התקרבו אלינו.
"מדברים על החמור והינה הוא בא.." אמרתי לפריאל.
ליאור והחברים שלו התיישבו לידינו, ליאור הסתכל פאר ובחן אותה.
"ולא תכירי לי את החברה החדשה שלך?" שאל ליאור.
הסתכלתי עליו ונאנחתי.
"פריאל זה ליאור האח המעצבן שלי, ליאור זאת פריאל היא חדשה בבית ספר" אמרתי.
ליאור הסתכל עליה וחייך חיוך מרוצה ופריאל חייכה חיוך ביישני.
"טוב אנחנו הולכות ביי" אמרתי ומשכתי את פריאל.

יום הלימודים נגמר.
איזה כיף,אבל האמת שעבר די מהר.
"רוצה לבוא אליי?" פריאל שאלה אותי.
"כן בכיף אני רק אגיד לליאור" אמרתי והלכתי לליאור.
ליאור הסכים.
הגענו לבית של פריאל, פריאל ערכה לי סיור בבית שלה ובמילה אחת וואו!!
הוא ענק הוא יותר גדול מהבית שלי, יש לה הכל בבית,בריכה, משרתים,חדר משחקים, מכון כושר.
"בא לך לראות טלויזיה?" פריאל שאלה.
הנהנתי להסכמה וישבנו בסלון וראינו טלויזיה, ראינו כמעט מלאכים.גלינו ששנינו אוהבות את הסדרה.
"אני אביא לנו חטיפים" אמרתי והלכתי לכיון המטבח שלהם.
פתחתי את מגירת החטיפים אולגה העוזרת שלהם הסבירה לי אפיה נמצא כל דבר.
לקחתי לנו כמה חטיפים ובאתי לקחת גם קליק ואז הרגשתי יד מונחת על שני שמושכת ממני את הקליק.
"תעזוב.." אמרתי ומשכתי את הקליק לכיווני.
"תעזבי!" הוא אמר ומשך את הקליק ממני.
לא יכולתי לראות מי זה כי הייתי עסוקה בלחץ מידיו את הקליק.
"נו אחי כמה זמן?" שמעתי קול, קול מוכר עזבתי את השקית של הקליק והרמתי את הראש וראיתי את..