דג הזהב
דג הזהב תלה בי עיניים מתוך קערת הזכוכית שלו שניצבה איתנה על השולחן. התיישבתי לידו בכיסא.
"מה יהיה איתנו?", שאלתי. הוא הפריח כמה בועות למעלה.
"שלוש משאלות, תתחיל", הוא אמר. "אתה יכול לתת לי שלוש משאלות?," שאלתי. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיצור בעל הקשקשים דיבר איתי. הוא צחק. "החיים הם לא אגדה, ילד" הייתי בן 23. "אז רק כ.. אמ.. אם היו לי שלוש משאלות?," הוא הנהן.
"שלום עולמי, פתרון לבעיית הרעב באפריקה, עולם טוב יותר", אמרתי. הוא שחרר נחרת צחוק. "בחייך", הוא אמר. "אני לא אמא שלך. אל תעמיד פנים ופשוט תגיד לי מה היית רוצה". טלטלתי את ראשי. הוא צדק. כמובן שרציתי את הדברים האלה אבל אם היו לי שלוש משאלות זה לא מה שהייתי מבקש. "טוב, בסדר", אמרתי. "דירה יפה יותר"
דפיקה נשמעה בדלת. שלושה סבלים עמדו בפתח ואמרו לי שמישהו הזמין לי רהיטים חדשים. הסתכלתי אחורה אל הדג. הוא רק משך בכתפיו. הם נכנסו, סידרו את הרהיטים ויצאו.
קרסתי חזרה לכיסא שליד הדג. "שהייתי נראה טוב יותר." אמרתי. הדג צחק. "אתה יכול ללכת להביא לי אוכל?", הוא שאל. אז הלכתי למטבח ובדרך עברתי ליד המראה. אני לא יודע מי זה היה, אבל זה לא היה אני. זה היה מישהו נראה טוב. חזרתי לדג. בלי אוכל. "מה קורה פה?" שאלתי. הוא שוב משך בכתפיו. "מה עוד?", הוא שאל.
"שאמיליה תחזור אליי," כמעט לחשתי. דפיקה בדלת נשמעה. הצצתי בעינית. אמיליה. מה היא עושה פה?
פתחתי את הדלת והיא קפצה עליי ונישקה אותי. חיבקתי אותי אבל התנתקתי מהנשיקה והבטתי בה בשאלה. "להיפרד ממך הייתה הטעות הכי גדולה בעולם, אני אוהבת אותך", היא אמרה.. עצרתי אותה. "חכי רגע", אמרתי לה. לקחתי את הדג והלכתי לחדר.
"מה קורה כאן??", שאלתי בצעקה. כמה שאפשר לצעוק כשלוחשים. הוא משך בכתפיו.
"אמרת שהחיים הם לא אגדה"
"זה נכון. אבל לא אמרתי שכמה דברים טובים לא יכולים לקרות בהם"
והוא נעלם.
תגובות (7)
סיפור יפה , ואני זוכרת שההייתי ילדה קטנה קראו לי קצת סיפור דומה לזה.
אני מאוד יפה הרעיון
תודה רבה(:
"דג זהב שלי, בוא עלה מיד, לאישה שלי יש עוד בקשה אחת", חחח העלית בי זיכרון נוסטלגיה.
זה נחמד מאוד, צחקתי בקטע של "הוא משך בכתפיו". כי הוא דג. אבל אהבתי את זה.
עכשיו הזכרת לי את הקלטת הקלאסית חחח
שמחה שאהבת(:
הו אהבתי:)
דג זה נחמד*-*
אפילו העלתי שיר עליו, את מוזמנת לקרוא…
תודה רבה
דג זה באמת נחמד
ואני אקרא(: