ים כחול עמוק – פרק 18

-כעבור שבוע-

והינה עבר לו השבוע, כל כך מהר משציפיתי לו.
השבוע חלף ביעף כמו חלום מעורפל שפוקד אותי.
אני מסתכלת עליו לובש את המדים על גופו השרירי, התחבושות הלבנות כבר לא עוטפות את חזהו הקשה, רק צלקות קטנות נשארו מהקליעים שחדרו אליו.
״עוד חמישה חודשים אני אחזור, זה יעבור מהר, אני מבטיח״ הוא מחייך לעברי בזמן שהוא מסדר את הדרגות על דש החולצה.
״אני בטוחה״ אני מחייכת לעברו, השבועות האחרונים איתו סוף סוף גרמו לי להרגיש שלמה, אמיתית, ולא עוד מהימים המזויפים שהיו עוברים עלי.
הוא איכשהו סידר לי את קו המחשבה, נתן לי דרך נוספת וטובה יותר להסתכל על המציאות שלי.
בשבועות האלה הוא גרם לי להרגיש נאהבת.
הוא נועל לרגליו את הנעליים השחורות והכבדות, קושר את השרוכים השחורים והמסורבלים, ורוקע ברצפה לחיזוק התפיסה.
הוא נראה כל כך טוב במדים, והלב שלי הולם בחוזקה, בום.. בום..
ואני לא כל כך יודעת אם זה בגלל מראהו הגברי והטוב, או בגלל הפחד שמתחיל בהדרגה להציף אותי.
הוא הולך, ורק בעוד חמישה חודשים הוא יוכל לחזור, כל כך הרבה יכול לקרות בחמישה חודשים, במיוחד שהוא שמה…
נלחם בחזית הקרב, על החיים.
״ג׳ייסון?״ אני לוחשת לעברו, הוא מרים את מבטו אלי מתיק המסע הגדול שלו ומחייך לעברי חיוך גברי ורך.
החיוך שלו כל כך יפה, אני כל כך אתגעגע לחיוך הזה, לפנים שלו.
לשיער הבהיר, ולעיניי הסערה המדהימות שלו.
״אתה יכול להבטיח לי משהו?״ אני שואלת בשקט, אני יודעת שרק אם הוא יבטיח הוא יקיים.
״כל דבר״ הוא מחייך לעברי ומתקרב אלי, מתכופף לצד המיטה שלו לידי בחדרו, בדירתו הקטנה.
״תשמור על עצמך״ אני מניחה את ידו על פניו החלקות, הוא הוריד את הזיפים בגלל הצבא.
הוא מביט לעברי, עיניי הסערה שלו חודרות אלי, ומכשפות אותי.
כאב נגוע מופיע בעיניו, הוא עוצר כל כך את עצמו מלהתפרק ברגשות, שאפילו לא בטעות תזלוג דמעה על לחייו.
הוא חזק כל כך, בשבילי…
״אני מבטיח״ הוא לוחש לעברי, מניח את ידו החמה על הלחי שלי ומקרב אותי אליו.
שפתיו החמות נצמדות לשלי, הנשיקות שלו כל כך יחסרו לי שהוא לא יהיה כאן.
המגע החם שלו כל כך משמעותי בשבילי, שבלעדיו אני לא ארגיש בסדר עם עצמי.
שפתיו לאט לאט מתנתקות משלי, וזה מרגיש כל כך רע עם כל סנטימטר שהוא מתרחק ממני.
זה מרגיש כל כך רע, שאני בקושי מצליחה לעצור את הדמעות הפורצות מעיניי, זורמות וזולגת על גבי לחיי.
אני לא חזקה כמוהו.
״אני אחזור״ הוא לוחש לעברי, הקול שלו כל כך בטוח, שאני לא יכולה שלא להאמין לו.
הוא תמיד מקיים את הבטחותיו, על זה אני אשען כל עוד הוא יהיה שם בשדה הקרב.
״אני מבטיח סטן, אני אוהב אותך״ הוא מחייך לעברי, ידו מלטפת את פניי ומסיטה קווצת שיערות בלונדיניות אל מאחוריי אוזני.
״אני אוהבת אותך ג׳ייסון״ המילים מבליחות ומחליקות מבעד לשפתיי.
ואני מתכוונת אליהם… בכל ליבי.