הילד המופנם

ברוכה הבא לאתר :)
קודם מכול אני רוצה להגיד שהכתיבה שלך מתחילה טוב ואז מסתיימת קצת קר משהו לא מסתדר זה לא סוף ..
אבל עם ככה רצית שזה יסתיים זה בסדר גמור
מקווה שאני לא פוגעת או משהו
מצטערת עם כן
ואני השמח לקראו עוד יצירות שלך :)

שלום לך!
תראי, סימני הפיסוק לא היו כתובים בקטע שכתבת. שלי (אישית) זה ממש הפריע בעיניים.
אני אפסק את זה:

צביטות עדינות בלחי,
תמיד זכורות לי מהילדות.
חבקתי את אמא חזק ואת הפנים הסתרתי,
"איזה יד יפה אתה", אמרו לי תמיד.
הם צבטו ומיששו לי את הלחיים.
מה שהם לא ידעו- שתמיד שנאתי את הצביטות והמישושים.

(אני יורדת שורה בכוונה)
שבהיותי לבד בבית,
הייתי נשכב על הפרקט על הלחי בצד השמאלי או הימני-
מתחיל לחלום שלא צובטים אותי בלחי של הפרקט.
בורח לחלומות מתוקים,
אי שם במעמקי החיים.
————

ההתחלת בעבר וסיימת בהווה ('-מתחיל- לחלום שלא צובטים[…]')
——-
ממליצה לך לתקן, וזכרי שהכל לטובתך♥♥♥
~מילים~

*ילד

ברוכה הבאה לאתר
מאוד יפה! גם אני שנאתי צביטות על הלחי….
בעניין הפיסוק, אני מסכימה עם ~מילים~