סיפור חיי

היום הראשון לכיתה א' אליוט חששה, באמת חששה,לעומת כל תלמידי הכתה היא שונה. שונה לחלוטין. לה יש משפחה מוזרה ותחביבים מוזרים, ולכולם אין, כולם נהדרים ורק היא שונה.
אליוט פנתה להיתיישב בשולחן רחוק ככל האפשר מהלוח, הוא הרתיע אותה מעט.
הילד שישב לידה נראה בערך בן שש, גדול ממנה בשנה.
היא שאלה לשמו והוא ענה לה להפתעתה: "אלון."
לרגע היא התחרטה שבחרה לשבת לידו, הוא נראה כל-כך מדוכדך.
שאר הילדים נראו שמחים לעומתה. הם היו מלאי רוח חיים, מלבד זוג תלמידים אחר ותלמיד אחד שישב בצד לבדו. אליוט בחרה לגשת אליו קודם.
"שלום," היא אמרה בחביבות. הילד הרים את מבטו מן הספר שקרא. הוא היה ממושקף.
"את מדברת אלי?" לקח לו כמה זמן לענות, הוא נראה מרוחק. "כ-כן" מלמלה אליוט, "איזה ספר זה?" היא הסיטה את נושא השיחה."צ'רלי בממלכת השוקולדה," הוא הישיר אליה מבט, "יונתן."
"אליוט," היא לחצה את ידו. "את עולה חדשה?"
"סוג של…"
יונתן שב לקרוא בספר.
היא פנתה לזוג הילדים, מקרוב הם נראו מעט מרתיעים, היא עזבה אותם.

לכיתה נכנסה גברת, רזה ואטלתית. הייתה לה תספורת קצרה ומבט יוקד בעיניים, היא נראתה נחמדה.
"שמי,ציפי, אני אהיה המורה שלכם, כיתה א'3, נעים להכיר. אני מקווה שאתם תהיו הכיתה המצטינת בבית הספר שלנו, זאב הרצל. (סתם המצאתי שם)."
הכיתה הישירה מבטים לכיוון ציפ שהייתה עסוקה בלחלק לכולם דפים בגוון פיסטוק.