לאנשים שפגעו בי.

אז צעקת עלי.
אז קיללת אותי.
אז לא הקשבת לי.
אז אמרת משהו שלא היה במקום.
אז לא שאלת עלי כשאמרתי לך שאני מרגישה כאלו שמשאית דרסה אותי.
אז התעלמת ממני.
אז התעצבת עליי כששתקתי.
אז הסתכלת עליי במבט תוקפני כשפתחתי את המקרר.
אז צחקת עלי בפומבי.
אז השפלת אותי
אז כולכם פגעתם בי.
ואם אתם פגעתם בי, סימן שאתם לא שווים אותי.
כי אנשים ששווים אותי לא היו פוגעים בי, בכוונה, על בסיס יומי.
כי לאנשים שאכפת ממני לא היה לב לגרום לי לעבור את היום ככה.
אז מה אם אתם אבא, אימא, אח, או חברה הכי טובה? אתם עדין לא שווים את הכאב שלי.
אז אני לא אשב כל היום ואבכה על זה.
בזמן שמה אתם עושים? צופים בטלוויזיה, אוכלים, צוחקים, מפתחים דיון או נהנים בנופש ביוון.
אני לא אחשוב שזאת אשמתי.
אני לא אחשוב שאני גרמתי ליחס המשפיל הזה.
אני פשוט לא אושפל. אני לא אגיב לכם, אני אחייך, אני אהיה מאושרת.
ואני יודעת שיום יבוא והאושר שלי יהיה כל כך גדול עד שהדברים פשוט ייעלמו מעצמם.
ואיפה אתם תהיו אז? בשנאת חינם, בריבים מיותרים, בעצב. בהרגשה של 'מה עשיתי לא נכון'.
התשובה שלי היא כמובן 'מה כן עשיתם נכון?' כי שום דבר לא עשיתם נכון.
בזבזתם את החיים שלכם בלהיכנס לאחרים לחיים.
ולא תמיד תהייה לכם את ההזדמנות לתקן את זה, לחיות את החיים שלכם.
טוב נחשזור לעכשיו, לתקופה שאתם חיים בבועה ולא מבינים עוד כלום מכוונותי.
אני? אהנה עכשיו מהחיים שלי. אני אצא עם חברות שכן אכפת להם ממני, ואקשיב לשירים חיובים, ואחשוב ואמשוך לחיי רק טוב. בזמן שאתם תהיו עסוקים בלהרוס לי ולאחרים את החיים, אותי לא תשברו. אני חזקה, ואני יודעת את זה.
אז אפילו שהשפילו אותי, קיללו אותי, התעלמו ממני, לא הקשיבו לי, ירקו עליי, היה לי יום מושלם.