ממנודה ל..מקובלת? -פרק 23
הוא לקח אותי לראש גבעה אחת, שלמטה היא הייתה מלאה חול ולמעלה דשא רך צמח.
הכוכבים נצצו באור עז- כי זה היה רחוק מהעיר, ושם על הדשא, ליד ספסל קטן ומנורה קטנה, מפה נחה ועליה קיטבג ירוק- לא מה שציפיתי- עם בקבוק וודקה -אביאל שכמותו- וחטיפים. הפיקניק הכי מוזר שהיה לי. צחקתי.
"אתה רציני?" שאלתי בקול.
"מה? לא אהבת?" שאל בקול חמוד- עצוב.
"לא אהבתי?" שאלתי בהפתעה "מתתי על זה!"
"יופי." הוא חייך חיוך ממזרי "כי תכננתי לעשות משהו." הוא התקרב אליי.
"באמת?" שאלתי והתקרבתי גם אני.
"ממ- ממ." הוא הנהן. מרחק של שני סנטימטר הפריד בינינו. שפתיו הברישו כעת את פי.
התקרבנו עוד יותר. ואז? הנשיקה המיוחלת.
התנתקנו כעבור דקה.
"זה היה… אדיר." אמרתי, מתנשפת.
"בהחלט." הוא הנהן ולקח אותי לעוד נשיקה.
צחקתי. שאר היום עבר בכיף אדיר.
-נ. מ. ארין-
כבר עברו שלושה חודשים מאז שגיליתי שאני בהריון. אני ואסי יוצאים. הוא אהבת חיי. בחיים לא הייתי מאוהבת ככה. זה מדהים. ואיכשהו, ההורים שלנו לא נגד.
הם סיפרו לנו שכשאבא שלי ואבא שלו -עמיחי ודורון- היו קטנים הם היו באותה כיתה והיו חברים.
"אסוש?" שאלתי אותו
"אתה בטוח שאתה רוצה את הילד?" שאלתי בחשש. אולי אני לא אמא מתאימה.
"רוצה? אני בטוח בזה!" הוא אמר. "ומתי נדע אם הילד בן או בת?" שאל
"אני לא רוצה לדעת. בא לי הפתעה." צחקתי.
"אני יכול לתת לך הפתעה." הוא חייך חיוך ממזרי.
"אה, באמת?" שאלתי בהרמת גבה.
"בהחלט." הוא הנהן, ואז הוא הסתער עליי בנשיקות. צחקתי. אני מטורפת עליו.
"די!" התרסתי לבסוף בצחוק. הוא נשכב לידי.
"עכשיו אני מלאה חיידקים." עשיתי פרצוף חמוד- עצוב.
"מה זה?!" הוא שאל "מה אמרת?"
"שאתה מלא חיידקים. אני הולכת להתקלח." עיניו נדלקו.
"להתקלח?" הוא שאל בהרמת גבה.
"להתקלח." עניתי, חטפתי את הבגדים שלי מהשידה, ונעלתי את הדלת של המקלחת. בחיים לא האמנתי שהולכים להיות לי בגדים בקיטבג אצל גבר. זה פשוט מוזר מדי.
צחקתי ונכנסתי להתקלח. ועוד גבר חרמן. חפפתי מהר ראש, מרחתי קרם גוף, קצת בושם, אודם אדום בהיר, טיפה מייקאפ ואני מוכנה.
שמתי שורט וגופיית סבא צמודה נמתחת שחורה.
"אז… מה?" שאלתי. היה רגע של שקט. רגע ארוך. מאוד.
"אני אוהב אותך." הוא אמר לבסוף. פערתי את עיניי.
"גם אני." עניתי לבסוף.
"גם את מה?" הוא שאל בחיוך צדדי קטן.
"גם אני אוהבת אותך."
תגובות (0)