סיפורי ערסים שחר ואיתי פרק 24 ♥

פרק 24 ~
התיישבנו על חומה מחוץ לבית החולים "קח" אמרתי והוצאתי שטר של 20 שקל "לא מה את נורמלית? כולה 20 שקל" הוא אמר נאנחתי והחזרתי את הכסף לכיס היינו טיפה בחוץ וצחקנו "אישה שליי" הוא אמר וחייך "גבר שליי" אמרתי וחייכתי גם הוא התקרב לנשק אותי ואז לקחתי קצפת ושמתי לו על האף "איי מה זה זה?" הוא שאל צחקתי הוא התחיל לרדוף אחרי מחוץ לכל הבית חולים בקושי היה לי אויר
נ.מ של איתי
"חכי אני יתפוס אותך" צעקתי לה "אתה לא יכול לתפוס אותי אתה מעשן יש לך ריאות של מישהו בן 90" היא צעקה ונקרעה מצחוק הגברתי מהירות והישגתי אותה תפסתי אותה והרמתי אותה "בן 90 אהה?" אמרתי – שאלתי "לא מה פתאום אתה הבן 18 הכי חתיך מושלם ונדיר שיש תוריד אותי" היא צעקה הורדתי אותה ושמתי לה ידיים על המותניים וקירבתי אותה אליי "פעם אחרונה שזה קורה מבינה?" שאלתי בחיוך ונישקתי אותה היא הנהנה וצחקה גם אני צחקתי הצחוק שלה עדיין ממכר "אני אוהב אותך" לחשתי "גם אני אוהבת אותך" היא אמרה חייכנו "אפרופו בן 18.."
נ.מ של שחר
"אפרופו בן 18.." איתי אמר וגירד עורפו בבקשה שזה לא מה שאני חושבת "אני מתגייס לקרבי שבוע הבא" רציתי למות באותו רגע לא רק שהוא הולך לקרבי הוא הולך בשבוע של היום הולדת שלי התפרקתי והתחלתי לבכות "סימן שאתה לא יודע.." אמרתי בוכה "לא יודע מה חיימשליי?" הואשאל עם המבט הדואג שלו "עזוב אני צריכה ללכת" אמרתי והתקדמתי לכיוון היציאה מהמתחם של הבית חולים הזמנתי מונית והלכתי הביתה הגעתי הביתה ופשוט התפרקתי אני בשוק הוא לא יהיה ביום הולדת שלי רצתי לחדר ונעלתי את הדלת נשענתי עליה והמשכתי לבכות אריאל מתגייס מחר ואיתי עוד שבוע ואז אני ישאר לבד אריאל יחזור פעם בשבוע ואיתי פעם בשבועיים אני לבד הלכתי למחשב נייד ולקחתי אותו אליי התחברתי לפייסבוק 'כנראה שהייעוד שלי הוא להישאר בלי אף אחד..' העלתי איתי עשה לי לייק או או הסתבכתי
נ.מ של איתי
שלחתי הודעה לאריאל "מה יש שבוע הבא שקשור לשחר?!" הייתי באטרף "יש לה יומולדת ביום רביעי למה?" הוא שלח "שיט שיט שיט" מלמלתי לעצמי רצתי לאוטו ונסעתי לבית של שחר יצאתי בריצה והלכתי לדלת היא הייתה פתוחה רצתי לחדר שלה היא בטח שמעה אותי "לך.." היא אמרה בקול חלש שמעו שהיא בכתה "שחר זה אני איתי אני מצטער יפה שלי" אמרתי "לך" היא אמרה כמעט צעקה "שחר תיפתחי" צעקתי לה "לאא" "שחררררר" צרחתי עלייה "דיי לך בבקשה" עשיתי צעדים כאילו אני הולך ונישענתי על הדלת לקחתי את הטלפון וניכנסתי לפייסבוק 'כנראה שהייעוד שלי הוא להישאר בלי אף אחד..' שחר העלתה מה זאת אומרת לבד מה אם אריא.. פאק הוא מתגייס מחר היא באמת תישאר לבד לא אין סיכוי אז אני יאחר את הגיוס אני לא משאיר אותה לבד אבא שלה חוזר עוד חודשיים "שחר.." אמרתי "לא הלכת?" היא שאלה עצבנית "אני יכול לאחר את הגיוס אני לא משאיר אותך לבד פה" אמרתי "באמת?" היא שאלה ושמעו שהיא חייכה "אני עושה את זה עכשיו" אמרתי והתקשרתי ללשכת גיוס הם אמרו שהגיוס יהיה בנובמבר עוד 3 וחצי חודשים יופי יהיה לי זמן עם האישה שליי אפרופו אישה שלי אחרי הצבא אני הולך להציע לה נישואים היא פחה לי את הדלת וקפצה עליי בנשיקה כמה שאני אוהב אותה ♥