ארץ הממתקים פרק 5

אנשי הקרח הקיפו את החבורה מכל הכיוונים, ואז טילונית צעקה:"מה אנחנו הולכים לעשות?! גיא, אני מקווה שיש לך עוד רעיון מבריק כזה כמו במבוך!" "אני מצטער מאוד, אבל כל הרעיונות שלי אזלו! דובי!" "אני יודע מה החולשה שלהם, אבל לא בטוח שזה יעבוד! טוב, שווה לנסות!" אמר ושבר בבעיטה את אחד מאנשי הקרח. "רעיון טוב!" קרא גיא. "אז אפשר פשוט לשבור אותם?" "זה לא קל כמו שזה נראה- אסור לנו להחליק, אבל אנחנו יכולים להשתמש רק ברגלינו!"
"טוב!" אמר גיא וחטף את החרבות של אנשי הקרח שעמדו להכות בו. "ביסקוויט, טילונית, קחו את אלו! אם תנסו לשבור אותם ברגלים שלכם, הן ישברו!" "תודה!" קרא ביסקוויט ושבר את אנשי הקרח שאיבדו את חרבותיהם, אך טילונית קפאה במקומה ולא העזה להשתתף בקרב. "אני לא יכולה!" קראה, "אני לא מסוגלת להילחם! מעולם לא ניסיתי אפילו לגעת בחרב! אני לא יכולה!" "טילונית!" קרא ביסקוויט, "מה זאת אומרת 'אני לא מסוגלת להילחם'?! את אפילו לא ניסית!" "בדיוק! אין לי ניסיון! אני לא יודעת מה זה להילחם, ואני גם לא רוצה לדעת!" "זה בסדר!" קרא גיא, "אם את לא רוצה להילחם, רק תלכי למקום בטוח!" טילונית הנהנה בראשה וברחה, אך אחד מאנשי הקרח רדף אחריה. היא צעקה והניפה את ידה שהחזיקה בחרב לכיוון איש הקרח. לפתע ראתה שאיש הקרח שהיה מולה נעלם, ושברי קרח היו פזורים תחתיה. היא חייכה לעצמה והצטרפה אל הקרב. "היי!" קראה, "חזרתי! גיליתי שלהילחם באנשי קרח זה לא גרוע כמו שזה נראה!" "אז את איתנו?" שאל גיא. "כן, אני איתכם!" קראה. "יופי!" קרא ביסקוויט, "אני מאוד מאוד גאה בך!" "תודה! עכשיו, בואו נחסל כמה אנשי קרח!" טילונית, ביסקוויט, גיא ודוב הגומי נלחמו באנשי הקרח והביסו אותם עד האחרון שבהם. "יופי!" קרא גיא, "ניצחנו אותם!" "זאת לא הסכנה האחרונה שנפגוש, נכון?" "לא…" ענה דוב הגומי, "זאת רק הסכנה הראשונה, ועוד הרבה סכנות ממתינות לנו בציפייה, לפני שנגיע אל אדון הסוכריות החמוצות…"