שער אל המוות 2 – נקמת הסוגרים – פרק 16

– עליזה –

עצרתי רק במרחק-מה מהחצר האחורית המפחידה. סוזן רצה אחריי.
״עליזה!! חכי, תני לי להסביר לך!״
״לא אכפת לי!״ צעקתי. ״אני לא ממשיכה ללכת למקום הזה!״
״מה רע בזה?״
״מה רע?! קבוצת אנשים מוזרים שנפגשים בלילות השד-יודע-איפה, מדליקים מדורה ומכריחים אותי להישבע שבועות, אומרים שאם אני אצטרף אליהם אין דרך חזרה ולא אומרים אפילו מה לעזאזל הם רוצים לעשות ולמה!!״
״פשוט תני לי להסביר לך!״
״זה לא משנה לי! ספרי איך זה קשור לאמא שלי ותעזבי אותי!״
״תקשיבי,״ סוזן דיברה לאט, כנראה כדי להרגיע אותי. ״אנחנו קבוצה שפועלת למטרה משותפת. אנחנו לא יכולים להסביר לך איך זה קשור לאמא שלך אם לא נהיה בטוחים שאת גם כמונו. זה יהיה כמו לגלות סוד לאדם זר. וגם אני יחסית חדשה פה. אני לא כל כך מבינה את כל זה, ובגלל זה לא יכולה לספר לך. הלווי ויכולתי! אבל אני יכולה לספר לך דבר אחד. אני הולכת לפה בשביל… אנדרו. אח שלי, אנדרו.״
זה קצת הרגיע אותי וגרם לי להקשיב ברצינות.
״תחשבי שזה כמו חוג חינם,״ אמרה. ״מה שאנחנו לומדים פה יכול להיות שימושי מאוד בחיי היום-יום.״
״כמו חוג לסוכנים חשאים חינם?״ שאלתי בסרקסטיות, אבל היא הנהנה וחייכה.
״כן! אבל מגניב יותר. כאן תלמדי דברים שאף סוכן חשאי לא יכול לעשות. אבל זה – בשלב מתקדם יותר. חוץ מזה, מה הבעיה להכיר קצת חברים חדשים?״
היא התרחקה.
״אני אתן לך זמן לחשוב,״ אמרה.
׳זה מסתורי׳, חשבתי. ׳לא, אני לא אלך לפה.׳
אבל מצד שאני… אני, עליזה סטון, ילדה ממוצעת חד הורית שרבה עם כל החברות שלה, לא נחמדה בכלל וצינית, ופתאום מתבקשת. פתאום מישהו שם לב אליי, אומר שאני מיוחדת ורוצה אותי בקבוצה שלו. זה איכשהו קשור לאמא שלי, ואני מוכרחה לגלות איך. יהיו לי עכשיו חיים משלי, חלק סודי בחיי שייתן לי הזדמנות לצאת קצת מחיי שהיו עד עכשיו. ישנה לי את השגרה המשעממת. יהיו לי חברים.
״סוזן?״
״מה?״
לקחתי נשימה עמוקה לפני שאמרתי את ההחלטה שלי. ההחלטה ששינתה לי לנצח את החיים.
״אני נשארת.״