כבר לא לבדו

הילד יושב בצד לבד לגמרי,הוא מורעב,רועד מקור ופצוע ואין לו אף אחד שיעזור לו.
כי הוא נותר לבדו.
בסמטה חשוכה,ריקה מאדם הוא יושב שם לבד לגמרי.
כי הוא נותר לבדו.
לידו,ביתו לפחות ביתו לשעבר כי כעת הוא הרוס,ולא נותר ממנו דבר חוץ מקירות מתפרקים ולכן הילד יושב לבד לגמרי לצידו של הבית הישן שלו מחכה להוריו. שלא יחזרו עוד.
כי הוא נותר לבדו.
בעולם קר מנוכר ואכזר. לבדו.חברים כבר אין לו הם מהעבר השני של החומה הגדולה.
בבתיהם החמים עם שפע אוכל וחברים והוריהם אותם מחבקים אבל לילד אין הורים ולא חברים.
כי הוא נותר לבדו.
רק לפני כמה חודשים שיחק עם חבריו בתופסת ויום אחרי,הם הרביצו לו וכינו אותו בשמות:״ יהודון מסריח״,״עכברוש״,״מזיק״ . הוא בכה זה היה רק עיניין של זמן לבסוף לא נתנו לו ללמוד ומה הוא לה היה נותן כדי ללמוד אבל,אין לו מה לתת.
כי הוא נותר לבדו.
החיילים מסתובבים ברחובות הריקים ומדי פעם נשמע בכי,ירייה,צרחת כאב ונפילה והוא יודע שהרגו עוד אחד מעמו. הוא תמיד מתחבא בפינה לבד, מחכה לאביו ולאימו שהבטיחו לחזור ולא חזרו.
כי הוא נותר לבדו.
עד לפני חודשיים הייתה לו אחות שרצתה לצאת לשחק, רק לרגע, והוא הרשה לה היא רצה ובאותו הרגע, הגיע חייל וצעק:״תעמדי ליד הקיר מיד!״ ״תרימי ידיים יהודונת״ היא בכתה , היא פחדה ,הילד הסתכל עליה ובכה גם הוא ואז נשמעו:בכי,ירייה,צרחת כאב ונפילה הוא ידע כי אחותו לא תחזור
כי הוא נותר לבדו.
וכעת אף ילד לא יושב בסמטה החשוכה לבד ומורעב הילד המסכן מת מפצעיו וכעת:
הסמטה ריקה והחיילים לא מעיפים אפילו מבט בגופתו הדקיקה של הילד הקט.
כעת הוא בשמיים,בגן עדן. נשמתו חופשיה ומשחקת,יחד עם כל חבריו המתים.
וסוף סוף הוא ראה את הוריו וכעת הוא כבר לא לבדו.