Love10026
10 תגובות ממשיכה :) מקווה שאתן אוהבות בינתיים ❥ - שלכם ניני ✬

התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 33

Love10026 18/06/2014 2621 צפיות 9 תגובות
10 תגובות ממשיכה :) מקווה שאתן אוהבות בינתיים ❥ - שלכם ניני ✬

פרק 33 –

– ״אבל תשירו איתי״ שמעתי מישהו אומר מבעד לדלת
– ״3,4 ו..״ שמעתי קול של ילדה
– ״היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת ללוטן״ כולם שרו בצורה מוזרה לגמרי
חחח הם לא יודעים לשיר, נגיד ככה
– ״תתעוררי יסמטה״ מישהו אמר ונגע בי, אני כמעט בטוחה שזה היה אוראל
פתחתי את העיניים לאט לאט
וראיתי את אבא שלי עומד מולי ומחזיק עוגה עם 16 נרות, ולידו את לינוי ואוראל
קמתי למצב ישיבה, עוד לא קלטתי כל-כך מה הולך וישר הם קפצו עלי
– ״כפרה שלי מזל טוב״ אבא שלי אמר ונתן לי חיבוק ונשיקה בלחי
שיהיו בריאים אלה, מצאו דרך מקורית להפתיע אותי
הייתי בטוחה שעוד איכשהו אחרי כל מה שקרה הם עוד ישכחו ממני, אבל הפתיעו וזכרו
מאוהבת במשפחה שלי! למרות שמישהי מאוד חשובה הייתה חסרה לי באותו רגע…
חיבקתי את אבא חזרה ואחרי זה גם את לינוי ואוראל
– ״יאלה נשמה תכבי את הנרות אין לי את כל היום״ אוראל הדפוק הזה אמר
היום הולדת שלי יצא יום שבת, אין לו לאן לברוח
דפקתי לו מבט – 'סתום תפה'
– ״סתם אחותי בצחוק, קחי תזמן מצידי עד יום הולדת 17״ הוא אמר אחרי שניה
חייכתי
עצמתי את העיניים ולחשתי בלב את המשאלה – הלוואי וזה יהיה יום הולדת מושלם
וכיביתי את כל הנרות
״אוהבת אתכם״ אמרתי
– ״לא הדדי״ אוראל אמר
נו מהה יש לו היום ? לעצבן אותי בכוח ?
״אבא ממתי אתה יודע להכין עוגה ?״ שאלתי
לא יודעת איך אבל פתאום זה קפץ לי לראש חח
– ״בשביל מה יש את נס ?״ הוא שאל בחיוך
[נס – אחיינית של אלירן, בת דודה של לוטן. מהסיפור הראשון]
״אין על נס״ אמרתי והחזרתי לו חיוך
– ״השארתי לך מתנה למטה״ אוראל אמר אחרי כמה שניות
״אתה ? מתנות ? להיות מופתעת עכשיו או אחר כך ?״ שאלתי
– ״אחר כך״ הוא ענה כמו איזה דבע
״טוב דקה תנו לי לשטוף פנים לצחצח שיניים ואני יורדת״ אמרתי
כולם הנהנו, יצאו מהחדר ואבא לקח את העוגה למטה
נכנסתי למקלחת, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים
הלוואי והיום הולדת הזה לא יהיה דומה בכלל לשבוע שעבר.
השבוע הזה היה קשה, ממש קשה
להתרגל לחזור מבית ספר, כשאין אמא בבית.
להתרגל לאבא, רק לאבא.
להתרגל להתחיל לקחת אחריות, כי אם לא אני אז מי ?
כי בלי זה הבית יכול להתמוטט, ואני בכלל לא רוצה שזה יקרה.
הגעתי למסקנה השבוע, שהחיים ממשיכים לא משנה מה – ולמרות כל מה שקרה אי אפשר להמשיך להתנהג כמו זומבים ולא לתפקד.
חייבים להמשיך בשביל עצמנו, וגם בשבילה.
הסתכלתי על עצמי במראה וסידרתי את השיער
אני יודעת שזה כולה בית.. אבל מי כמוני לא מסוגלת לראות איך שהיא ניראת על הבוקר ? חחח
יצאתי מהמקלחת אחרי כמה דקות, לקחתי את האייפון מהשידה וירדתי למטה
– ״הפתעההה״ כולם צעקו ביחד
הייתי בהלם.


תגובות (9)

תמשיכי!!!!!!!!!!

19/06/2014 00:11

אוקי אוקי כולי בהתרגשות עכשיו, לא משנה לפרק!
כמו שאמרתי לך כבר מלא פעמים, הסיפור שלך מושלם. אני לא מאמינה שאגם נפטרה…
אני ממש אוהבת את הסיפור הזה אבל יש לי שאלה קטנה.. למה את לא מוסיפה נקודות בסוף משפט?
חוץ מזה הכל ממש מושלם ואת לא צריכה שום ביקורת, את מדהימה!! מודל לחיקוי שלי!

19/06/2014 00:21

אחד הסיפורים אני מאוהבת בלוטן לן ובאלמוג יאללה שיהיו כבר ביחד
ומזל טוב ללוטן חחח
תמישי

19/06/2014 09:10

תנשיכיי

19/06/2014 12:36

יאאאא תמשיכייי

19/06/2014 14:07

תמשיכיייייייי

19/06/2014 15:14

המשך!
♥♥♥לין

19/06/2014 15:25

פאק תמשיכיייייייייייייייייייייי אני מאוהבת באוראל חחחחחחחחחחחחח
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייי

19/06/2014 19:35
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך