המצפן – פרק 3
שתיקה ארוכה מידי, זה מתחיל להיות מביך סתם לשכב ולהסתכל על דניאל, ואז על הרופא, ושוב על דניאל, ושוב על הרופא, ושוב על דניאל."אנחנו צריכים לכרות לה את הברך" הרופא אמר, טוב, ברגע הזה הלב שלי הפסיק לפעום, ונראה לי שגם הלב של דניאל. "לא , אני לא זזה" אמרה דניאל .ברגע הזה, בדיוק, תגובת שרשרת, הרופא תפס את היד של דניאל, שבמהירות תפסה את שלי, ובגלל שלא היה לי מה לתפוס תפסתי איזה מכשיר שנפל ונשבר על הרצפה .הרופא עזב את היד של דניאל שעד הרגע הזה לא זזה מהמקום, והאמת, אני לא בטוחה שנשמה. הדבר שלא הפתיע אותי זה שההבעה החמורה שלה גם כן לא זזה ."סתם צחקתי, צריך לאבחן אותה" חייך הרופא. דניאל העלתה חיוך מזויף, היא לא סובלת רופאים. וכל זה בגלל תאונה שרופא מגושם גרם לה אחרי צייד חיות לא מוצלח. הרופא קרא לאיזה מנקה שתנקה את המכשיר השבור "הוא גם ככה היה שבור" אמר הרופא וגיחך קצת "ובגלל זה ,זה נמצא בחדר שלה ?" אמרה דניאל בכעס, נראה לי שהיא אפילו האדימה. כנראה היא לא אהבה את הבדיחה של הרופא. "אנחנו לא השתמשנו בזה איתה ." אמר הרופא בנימה צינית. טוב, אני בטוחה שהוא שונא אותה. בעצם זאת שנאה דו-צדדית, שניהם שונאים אחד את השני, ואני הדבר היחיד מה שעוצר אותם ממכות. זה מתאים כל כך לדניאל, זה מה שאני אוהבת בה. היא יכולה לגרום לך לשנוא אותה או לאהוב אותה בשנייה. חבל שאני לא יכולה את זה. "אני מבקש ממך לצאת " אמר הרופא עוד פעם בציניות. "היא לא תצא" אמרתי בלי קול "אני מבקשת ממכם לצאת, או להשאיר אותי איתה" אמרה דניאל. חייכתי חיוך של "אמרתי לך" ונשכבתי שוב על המיטה. צריך לעשות משהוא עם המיטות בבית החולים. אפילו ביער היה יותר נעים ממה שיש כאן. "חברה טובה יש לך" אמר הרופא בסינון שיניים, אני בטוחה הם יתחילו מכות. "גם אני הייתי רוצה אחת כזאת" "תחפש במקום אחר" לדניאל כבר נמאס מהרופא המעצבן, אז הבנתי שאני צריכה לעשות משהוא. "אני יהיה בסדר, תני לו לבדוק" אמרתי לדניאל בלי קול או יותר נכון, בלחישה צרודה. "בטוחה ?" היא שאלה "כן" אמרתי והנהנתי בהסכמה. באי רצון היא עזבה את החדר ולפני שעזבה הייתה חייבת להראות את התנועה של "אחתוך לך את הצוואר עם סכין עם יקרה לה משהוא", עכשיו הרופא לא רק שנא אותה הוא גם פחד ממנה כלכך דניאל !!. "מטורפת הילדה הזאת" " אני שומעת אותך !!!!!" צעקה דניאל מהצד השני של הדלת. כנראה הוא סוף סוף הבין שלא כדי להתעסק איתה ,סוף סוף. "בואי ניגש לבדיקות " הוא אמר. "כמה בדיקות פשוטות כמו לחץ דם, ראיה, קצב לב ואת יודעת לבד מה" "יאללה" אמרתי בלי קול, נסיים עם זה יותר מהר יותר טוב. ניסיתי להתיישב כדי שיהיה לו יותר קל לאבחן אותי, אבל כנראה לא הייתי מספיק חזקה בשביל זה. בזמן שהעברתי את משקל גופי ליד שמאל (שלא הייתה היד החזקה שלי) קרסה היד שבגללה נפלתי בבום חזק על הרצפה. בהתחלה הכול היה מטושטש והקול של הרופא לא היה ברור, אבל איך שדניאל נכנסה עם סכין שלוף הצלחתי להבחין. כנראה הרופא צדק, היא באמת משוגעת. כנראה איבדתי את ההכרה כי כשהתעוררתי היה לידי רופא אחר, שגם רצה לאבחן אותי. לפני שהתישבתי בדקתי את הידיים. הפעם הייתי יותר חזקה מקודם מה שעזר לי להתישב רגיל. בלי בעיות. אחרי כל האבחונים היא ביקש ממני לנוח, "את צריכה להיות ממש עייפה, לא ?" עייפה ? אני ישנתי בערך כמה ימים !! אני רעבה, בנאדם רעבה !!!!! אני רוצה לאכול לא לישון !!!!!!! "הייתי מעדיפה לאכול משהו" אמרתי בנימוס , לא יכולתי להתחצף לרופא הזה, הוא היה מבוגר מידי. וחוץ מזה קצת כבוד עצמי עדיין יש לי. ואז, רק אז שמתי לב שהקול שלי חזר !!!! "הקול שלי חזר !!!" צרחתי בכוח על הרופא, שנבהל מפרץ הצחוק שנתקפתי בו אחר כך, לצחוק הרגשה כל כך נעימה, הוא מרפא, זה כאילו אני רצה שוב ביער עם פיט ודניאל בזמן שכל אחד מנסה לתפוס את האחר, ולדגדג אותו עד דמעות. ודניאל, לעזאזל דניאל! היא הרי נכנסה עם הסכין קצת לפני שהתעלפתי!! מה היא עשתה עם הרופא המסכן? איך הוא היה יכול להגן עליו? מה הוא היה יכול להגיד? להגיד שנפלתי והתעלפתי הוא לא יכול. אני בטוחה שדניאל הייתה בטוחה שאני הייתי פשוט יותר מידי חלשה אז, במיוחד בשביל לקום ואז גם ליפול. ולהגן על עצמו גופנית? עם מה ? עם מזרק מסכן או איזה טרמומטר? דניאל וסכין הם כמעט החברים הכי טובים! {כאולו אני ודניאל חברות יותר זמן אבל…. זה שטויות} בכל מקרה דניאל הייתה מפלחת אותו בלי בעיה, ואני הכי לא צריכה עכשיו חברה בבית סוהר! טוב, עכשיו אני צריכה לשאול את הרופא החדש את זה איך-שהוא, אבל ככה שהוא לא יבחין בחשדות שלי. התחלתי ככה : " המממם לפני שהתעלפתי או משהוא כזה המממםםם הייתה פה חברה נראלי, המממםם אתם זוכרים אותה?" "כן הייתה פה מישהיא, המשוגעת עם הסכין" יופי גם הוא קורה לה משוגעת. זאת אומרת שהוא יודע על מי אני מדברת, והכי טוב שהוא יודע גם מתי ",היא לא עשתה כלום למזלה, רק רצה אלייך וקיללה את הרופא, זה כמו כלב שנובח ולא נושך" רגע הוא השוואה את דניאל לכלב הרגע ?לא משנה, היא לא בבית סוהר. כיף! "ועוד בשורה, הרגל שלך מבריאה במהירות משונה. אני חושב שאפשר לשחרר אותך כבר בשבת הזאת!" כבר בשבת הזאת …. המילים האלה התהדהדו בראש שלי עד סוף היום ורק בלילה חשבתי עד מה שהוא אמר לפני :"מבריאה במהירות משונה" …..
תגובות (0)