שוקולד
אנשים מביטים בה
משתוממים
״איך זה ייתכן?״
הם שואלים
מופתעים
הרי היא אפילו
לא רזה
אפילו לא בערך
אפילו לא יפה
אולי גם מכוערת
אז איך
לעזאזל
נערה
מלאה שכזאת
יכולה לאכול
שוקולד
באמצע הפאקינג רחוב?
כי זה ברור
לכל אדם –
אם היא לא
הייתה אוכלת שוקולד
היא הייתה רזה
ויפה
והיא הייתה נעימה לעיניים
אז כולם היו מחייכים
ולא הייתה שנאה
ולא היו מלחמות
והיה שלום כלל עולמי
רק אם היא לא
הייתה אוכלת
שוקולד
באמצע הפאקינג רחוב.
תגובות (15)
הקללה הרסה לי מעט אבל בכללי מאוד אהבתי.
אז אני הסיבה למלחמות?
וול פאק.
ברור לך שזה ציני, נכון?
את לא ראית את הסרקזם שנטף מתגובתי? *מצביעה על שלולית סרקזם רעיל מרוב ריכוז על הרצפה*
אני דווקא אהבתי, לא יכולה לדמיין בלי הפאקינג.
הו, מזל. מסתבר שמישהי אפילו נעלבה מזה:/ (הסברתי לה, היא הבינה)
וגם אני לא יכולה לדמיין בלי, בגלל זה אני משאירה.
אבל אם היא לא תאכל שוקולד באמצע הרחוב כמו תרבותית, היא תבלוס בבית חמש חפיסות בדקה ותהיה אפילו מכוערת יותר. :P
את האמת רואים שלא השקעת.
אני מצטערת אם אני מעליבה, אבל זה שיר ממש קצר, עם שורות לא מתאימות, שורה לא אמורה להיות מילה אחת לפי מה שאני יודעת.
והפאקינג ממש הפריע.
קראתי סיפורים אחרים שלך, אני חושבת שאת מסוגלת ליותר…
אני ממש לא רוצה להעליב אותך, זאת רק ביקורת בונה, בבקשה אל תקחי ללב. אני רואה שאת כשרונית מאוד.
אני לא לוקחת ללב. ואי אפשר לקבוע ששורות לא אמורות להיות קצרות, יש המון שכותבים ככה וגם אני, לפעמים, כשאני רוצה. ומי אמר שלא השקעתי? אולי כתבתי את כל הזעם שבי? הפאקינג מבטא את הזעם שלי, והאמת? כתבתי אותו כי יש אנשים ש״לא מרשים״ לאחרים להוסיף קללות בשירים.
כי המהירות שבה כתבת (כלומר לפי המילים שהן די בינוניות) וכו', אני לא אומרת שאסור לך להוסיף פאקינג, פשוט בשיר זה לא התאים.
לדעתי כן. והשפה כאן אמורה להיות קצת מליצית, אחרת – היא לא הייתה.
אבל תודה על הביקורת.
הפאקינג, לגמרי הרס לך.
לדעתך, כמובן
יאפ.
קראתי את זה והגעתי למסקנה שלא מעניין אותי מה חושבים.
אה ו.. בא לי שוקולד
שמחה לשמוע. תהני מהשוקולד ואל תשימי על אף אחד. :)