want to fly
כן, זה חוזר ובגדול! אני אנסה לשלב בין שני סיפורים, אבל הגעתי לרעיון לאן לקחת את זה ולא רציתי לעזוב סיפור שהתחיל כל כך טוב. מקווה שמי שעקב אחרי זה יחזור לעקוב ולא נטש את הסיפור כי הכי כואב זה לנטוש סיפורים באמצע שפשוט אין להם המשך. מקווה שתאהבו! מקווה לסקרן אתכם! --ספיר אם את קוראת את זה, באהבה רבה אני ממליצה לך להישאב גם לסיפור הזה. באיזשהו מקום אני מרגישה שאותו תאהבי יותר מאת השני--

לחיי אלפיים חמש עשרה- פרק 11

want to fly 18/06/2014 1145 צפיות 2 תגובות
כן, זה חוזר ובגדול! אני אנסה לשלב בין שני סיפורים, אבל הגעתי לרעיון לאן לקחת את זה ולא רציתי לעזוב סיפור שהתחיל כל כך טוב. מקווה שמי שעקב אחרי זה יחזור לעקוב ולא נטש את הסיפור כי הכי כואב זה לנטוש סיפורים באמצע שפשוט אין להם המשך. מקווה שתאהבו! מקווה לסקרן אתכם! --ספיר אם את קוראת את זה, באהבה רבה אני ממליצה לך להישאב גם לסיפור הזה. באיזשהו מקום אני מרגישה שאותו תאהבי יותר מאת השני--

מנקודת המבט של עמרי:
הכנסתי אותה לחדרי, לבושה בבגדים קלים, למרות שהיה קר בחוץ. השמלה לבנה המתנפנפת שלה הייתה מדהימה בעיניי, יפה וכל כך החמיאה לגופה. סגרתי את הדלת, במזל החדר היה מסודר, אולי זה בגלל שסידרתי אותו שעתיים לפני שהיא הגיעה. לפני שהתיישבנו הסתובבתי אליה והסתכלתי עליה, עינייה היפות שבו אותי, הפנטו אותי, גרמו ללב שלי לקפוץ ולא הצלחתי להחזיק מעמד. לקחתי את ידיה ושמתי אותה על הלב שלי, כדי שהיא תרגיש את הנשימות. היא הרכינה את ראשה בביישנות וראיתי את זוויות פיה מחייכות. הרמתי את ראשה ונישקתי לשפתיה, שהיו מתוקות כמו דבש. לאט לאט העמקתי את הנשיקה, צמרמורות עברו לי בכל הגוף בזמן הזה. הלכתי בכמה צעדים איטיים לעבר המיטה והיא הלכה איתי. היא נשכבה על המיטה ואני נשכבתי מעליה, מנשק שוב לשפתיה ועובר אחר כך אל הצוואר. היא הושיטה את ידיה לחולצתי ומשכה אותה במהירות ממני. חייכתי חיוך מתוק. היא הסתכלה עליי במבט חמוד, מבט שהרבה זמן לא הסתכלו עליי ככה, ואני לא יכולתי להסיר את עיניים שלי ממנה. התקרבתי אליה והיא עברה עם שפתיה על צווארי, ואני התענגתי על כל שנייה. היא ליטפה תוך כדי את בטני, ומזל שאני לא רגיש לדגדוגים אחרת הייתי קופץ. כל מגע של רק גרם לי להימשך אליה עוד יותר.
וככה התעוררתי, פקחתי את העיניים בשנייה. כל הגוף שלי רעד ואני לא הפסקתי להתנשף, לא הפסקתי לזוז. הרגשתי את הזיעה הקטנה נוזלת לי מקודקוד הראש על המצח. זה היה יותר מידי אמיתי משזה היה חלום, זה הרגיש יותר מידי טוב. פניה, היפות, העיניים הירוקות אפורות שלה.. אסור לי לחלום עליה. כשהבנתי שזו היא, הלב שלי החסיר פעימה, אבל החלום לא עצר, והחלום סימן לי שכנראה משהו קורה לי. "אחח בר.." לחשתי לעצמי, "הזזת אצלי משהו בלב".
החלום הזה הגיע בערך בשלוש בבוקר, והייתי בבוקר צריך לקום לצילומים אז ניסיתי לחזור לישון. הצלחתי לחזור לישון אחרי חצי שעה בערך של סיבובים במיטה, הרי הייתי עייף מהערב. אני מסרב לתת לחברים שלי לתת לי מספרים של בנות, אני אוהב את הדרך שלי אם אני רוצה להתחיל עם מישהי. אני נשבע שאת הדרך בה התנהגתי עם בר לא חזיתי, לא חשבתי שזה יקרה. אני לא מהבחורים שבאים ומנשקים סתם בנות, וכשאמרתי לה שאני בדרך כלל לא נשאר לבד בסילבסטר זה כי אנחנו תמיד יוצאים ביחד כחבורה בנים ובנות ואני מתנשק עם אחת הידידות, נשיקה של שנה טובה. השנה זה היה אחרת. רוב החברים שלי בחו"ל, נסעו ביחד ואני לא יכולתי לעזוב את הארץ בגלל העבודה. יצאתי עם כמה חברים שהחליטו לא לטוס אבל בנות לא היו איתנו, כולנו היינו רווקים נצחיים. יצאתי עם חבורה של אנשים מהתעשייה, חברים שחברת הפרסום שלנו אוהבת והאמת שכשיצא לי להכיר אותם הם היו אחלה גברים. אבל עדיין, כל עניין הסילבסטר והנשיקה הזו זה דבר שאני תמיד שומר לעצמי כמשהו מיוחד. זה משהו שמגיל צעיר זה ככה, ואולי זו מחלה לא כל כך טובה, או פטיש לא כל כך טוב, אבל אני לא מסוגל להרפות מזה.
עם הקפה של הבוקר חשבתי על בר, על השיחה הטובה שהייתה לנו, על כמה שנקשרתי אליה משיחה אחת. אני יודע שיש לנו יחסי עובד ומייצגת, וזה יחסים נטו של פרטנרים לעבודה, אבל משהו בה משגע אותי. העיניים שלה והשפתיים השובות, גופה היפה שהצטלם ביחד איתי. עצרתי את עצמי בצילומים שלא לעשות כלום. היא משכה אותי כמו שהרבה בנות אחרות לא. משהו בכימיה המטורפת שהייתה לנו, בכל מה שהרגשתי על סט הצילומים, את החיתיות שהיא נכנסה בה לתפקיד, וזה אף פעם לא קל להיכנס לדמות הדוגמנית. היא נכנסה לזה ולא ראתה בעיניים, והייתה לה מוטיבציה מדהימה כדי לגרום לזה לקרות. לא הרגשתי כל כך גאה ככה בדוגמנית הרבה ויותר מידי זמן.
"בוקר טוב" שמעתי את הקול של הסוכנת שלי באוזן. חייכתי לעצמי.
"בוקר טוב, לאן תוכניתנו היום?".
"הסטודיו של 'אסף מיכאלי' צריך אותך שוב היום. הליין החדש של ההלבשה התחתונה הצליח אבל לא הביאו לצילומים סוג אחד מסוים של הלבשה תחתונה, הספורטיבי יותר. מהר הרימו טלפונים כי הלקוח צריך את התמונות מחרתיים, ואתה צריך להתייצב שם ממש בעוד שעה. התראתי לך כבר אתמול שהיום יהיה יום עמוס, אבל הנה המשימה שלך. זה יהיה בדיוק כמו השאר והצוות הוא צוות מוכר".
"הדוגמנית שהצטלמה איתי תהיה שם גם?".
"היא אמורה להיות, הלקוח בטח לא ירצה שלא תהיה המשכיות לתמונות".
"היא פשוט החליפה דוגמנית שהייתה חולה אז זה מסקרן אותי מה הם יחליטו לעשות". הייתי צריך למרוח אותה קצת, אני לא באמת יכול להגיד לה שאני מת לראות את בר.
"עם כמה שאני מכירה את התעשייה הזו הדוגמנית שהחליפה את מי שהייתה אמורה לדגמן, תגיע היום. הם צריכים שזה יראה מיום צילום אחד, לא שהייתה פשלה עם הקופסאות. בהצלחה".
"תודה מותק" אמרתי לה בחיוך בטלפון, "אעשה את הכי טוב שלי".
הרבה זמן לא נסעתי כל כך מאושר באוטו, מחכה לרגע שאני אראה אותה שוב. אני כמובן לא יכול להראות לה את זה, אני לא יכול להראות את השמחה שלי אבל את הכימיה האדירה בינינו אני חייב להמשיך לשדר. אני אגיע עם פאסון, אעשה את הצילומים האלה כמו השאר ואז אציע לה פשוט ללכת ושוב לשתות משהו. אני חייב להכיר אותה עוד קצת, ואני יודע שיש קווים אדומים שאני אסרב לעבור. אני לא יכול להתחיל איתה, זה לא מקצועי, אבל אני כן יכול לקרב אותה קצת יותר אליי, שהקשר שלנו יהיה יותר משמעותי משהוא כרגע. אני יודע שאני חייב אותה לידי.
"אני בטוח שחשבת שהפעם הקודמת תהיה הפעם האחרונה שתדגמני" אמרתי לבר אחרי שיער ואיפור, הייתי לבוש כבר בבגדים ומעליי היה החלוק. הלכנו ביחד לסט הצילומים. היא צחקה, הצחוק והחיוך שלה המיסו אותי.
"כשג'ו סיפר לי שהם צריכים צילומי השלמות הייתי בשוק כי גם קודם היה לי קשה ועכשיו יהיה לי שוב בדיוק אותו קושי".
"אנחנו כבר מכירים אחד את השני" אמרתי לה, "דווקא יהיה יותר קל עכשיו, אין לך מה לדאוג. את הכימיה שהייתה לנו נוכל לשדר בקלות ואני חושב שאלה יהיו צילומים קצרים בהרבה. יש כנראה רק ליין של הלבשה תחתונה ספורטיבית יותר שהם רוצים לצלם".
"ככה שמעת מהסוכנת שלך? אותי ג'ו לא עדכן".
"כן" צחקתי, "והאמת ששמחתי שיש לי את ההזדמנות להצטלם שוב להלבשה תחתונה, זה מכניס לי קצת אומץ, כי זה לא דבר קל. עוד צילום ועוד צילום רק מחזקים אותי הרבה יותר משצילומים בבגדים רגילים מצליחים".
"גם אני יצאתי מהצילומים הקודמים בתחושה מדהימה" היא אמרה לי, הקשבתי לה מסוקרן. "אני חושבת שהתעליתי על הגבולות של עצמי, ודרך היציאה מכל המקום הבטוח, ועשייה של משהו שהוא בעבר נגד יותר את העקרונות שלי, ופה הלכתי כדי להציל חברה ולהציל צילומים, הרגשתי מאוד גאה בעצמי. מעבר לזה שהרגשתי ששיחקתי אותה, דבר שאני לא רגילה להרגיש, זה גם נתן לי פעם אחת הזדמנות להיות בצד השני של המצלמה. מידי פעם זה נחמד". הקלילות שבה היא אמרה את הדברים שבה אותי, והייתי רוצה להגיב אם הצלם לא היה מחליט שאנחנו מתחילים, והאחראית לא הייתי מחליטה שהגיע הזמן להתחיל בצילומים.
"אני אגיב על זה אחר כך" לחשתי לה, "אבל בעיניי יצאת מלכה. כבר אמרתי לך את זה".


תגובות (2)

יאיאיאיאעאיאיאיאיאעאיאיאיאיאיייי אני מתה על הסיפור הזה!!!! תמשיכי!!! את שניהם!!!

18/06/2014 19:52

אני כל כך אוהבת את הגישה שלך בסיפורים. את כותבת חלק מצורת החשיבה שלך (ככה זה נראה, לפחות לי) ומעבירה אותה עם כל כך הרבה קלילות וטוהר.
את בהחלט יוצרת את המילה 'מושלם' על כל דבר שאת כותבת.

20/06/2014 18:47
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך