בואי נברח מפה פרק 2 (פרק מותח)

סובבתי את מבטי לאחור וראיתי את אותו בחור ששאל אותי איפה גרים משפחת לוי. הוא ניגש אליי והושיט לי את השרשרת.
"תודה" אמרתי לו ולקחתי ממנו את השרשרת, ובאותו רגע שנגעתי בידו הרגשתי גל של חום בגופי.
"אני אביאל" הוא אמר וחייך,
"אני אור" אמרתי לו .
"לא היה לשרשרת סוגר וכנראה היא נפלה" אביאל אמר לי,
"היה אבל הוא כנראה נקרע" אמרתי לו,
"לא נורא בואי איתי ואני ייסדר לך את זה בחינם, לאח שלי יש חנות של תכשיטים" הוא אמר לי,
"לא תודה" אמרתי לו,
"נו בבקשה אני מרגיש שאני חייב לך" הוא אמר לי ,
"למה אתה מרגיש שאתה חייב לי"? שאלתי אותו בקול מוזר,
"כי את עזרת לי למצוא את אבא שלי, והבטחתי לאח שלי שאני היום יבוא לו עם תשובה ,ובאותו רגע שלא מצאתי אותו הרגשתי מיואש ופתאום את באת" הוא אמר ודמעה נזלה מעיניו.
"טוב" אמרתי לו.
הוא חייך והחזיק לי את היד ולקח אותי למכונית שלו השחורה, ישבתי מקדמה לידו והוא התחיל לנסוע.
לא היה לי נעים כזה , הרגשתי מבוכה אבל באותו רגע אמרתי לעצמי את קולטת שאת יושבת עם בן במכונית שלו.
אחרי כמה דקות אחדות הגענו לחנות תכשיטים, יצאנו מהמכונית ואני ואביאל נכנסנו לחנות.
"מה קורה" הוא אמר לאביאל,
"דן תכיר זאת חברה שלי" אביאל אמר לו בקול גיחוך,
דן הסתכל עלינו במט מוזר.
"סתם סתם , היא עזרה לי למצוא את אבא שלנו " אביאל אמר .
אחרי כמה שניות אחדות הוא שם סוגר לשרשרת, ואביאל סיפר לו על אבא שלהם שהוא שינה את שם המשפחה שלו, ופחד לראות אותם מפני שאמא שלו הוציאה לו צו הרחקה מהם, בקיצור סיפור עצוב.
אביאל ואני יצאנו מהחנות ונכנסנו לאוטו והתיישבנו, לאביאל נפל האייפון מהכיס התכופפתי כדי לעזור לו להרים אותו , ולפתע שתי המבטים של שנינו נתקעו , והוא קירב את ראשו אליי ו………..