אשליות-פרק רביעי "זכרונות"

'אני נמצאת בדרכי הביתה, עוברת מול אותה הסמטה ושומעת את קול אותה האישה קורא לי, אני נכנסת לסמטה מנסה להבין מי קרא לי. ככל שאני נכנסת עמוק יותר כך היא חשוכה יותר, אני נעצרת על הגבול שבין האזור המעט מואר לאזור החשוך לגמרי. בצעד אחד גדול מתקרבת אליי אישה, היא עדיין נמצאת בחלק החשוך "אמילי" היא אומרת לי, אני מתחילה לעשות צעד קדימה בשביל לזהות אותה כאשר ברגע שהרגל שלי נמצאת באוויר, משהו יוצא מגבה של האישה בתנועה חדה, אני מצליחה לראות זוג כנפיים. מהר אני מחזירת את רגלי וצועדת מספר צעדים אחורה כאשר אותה אישה צועדת בכל צעד שאני עושה אחורה עוד צעד אחד לכיווני, משהו מאחורי מפיל אותי. זה הרגע שהיא יוצאת מהחשכה, אני רואה איך עומדת מולי אישה צעירה ויפה עם זוג כנפי זהב. היא ממצמצת ועיניה הופכות מחומות לאדומות, מתפרס על פנייה חיוך שחושף ניבים ארוכים וחדים, היא מתכופפת אלי ואומרת את שמי, פייה מתקרב על צווארי' זה הרגע שבו אני תמיד מתעוררת…