בואי נברח מפה פרק 1
"אור קומי" אבא צעק לי.
שמתי בידיוק את החצאית הג'ינס על הטיי'ץ השחור ולבשתי חולצה ורודה של בית ספר אמית בנות ונעלי ספורט ורודות של נייק , וענדתי את השרשרת. אספתי את שערי לקוקו גבוה לקחתי את התיק , וירדתי למטה ולקחתי את הסנדוויץ' עם השוקולד שאבא הכין לי. נתתי לו חיבוק.
"ביי אבא" אמרתי לו וחייכתי,
הוא עשה לי ביי עם היד.
יצאתי מהבית ובידיוק אלינור התקשרה אליי.
"הלו" אמרתי לה,
"היי אור איפה את"? היא שאלה אותי,
"עזבי אלינור אני הולכת ברגל , אל תחכי לי" אמרתי לה,
"טוב אז ניפגש בבית הספר" היא אמרה לי,
"כן" אמרתי לה,
"אוקיי ביי" היא אמרה לי.
ניתקתי את השיחה והתחלתי ללכת לבית הספר ברגל, אחרי כמה דקות אחדות הגעתי לבית הספר איחרתי קצת לשיעור הראשון , וישבתי ליד נטלי ילדה חמודה כזאת שקטה והיא תמיד מחייכת.
היה בידיוק שיעור מדעים, ולמדנו על מולקולה.
"מה זה מולקולה אור"? המורה שאלה אותי,
"זה כמה אטומים מסוג אחד שיש ביניהם קשר כימי" עניתי לה,
"כל הכבוד" היא אמרה וחייכה.
לאט לאט עבר היום ונגמר הבית ספר , כל ההפסקות שהיו ההייתי עם אלינור, מישל , דנה , אופק, ושרית. והן חפרו לי על יום שישי. חבל שאבא שלי לא מסכים לי לצאת ימי שישי בלילה , אני כזה פתאום מרגישה לא שייכת לחברות שלי שונה כזאת, הן גם התחילו להכיר בנים, אפילו למישל יש חבר ששמו רוי. אני שמחה בישבילה שהיא באמת מאוהבת וחווה מה זאת אהבה. בדרך בית כאשר הגעתי לבניין בו אני גרה ראיתי איזה בחור עם עיניים כחולות , ויושב במדרגות ובוכה.
"היי ילדה את יודעת איפה גרה משפחת לוי"? הוא שאל אותי,
"כן אבל הם לא גרים בבניין הזה" עניתי לו,
"את יכולה לבוא ולהראות לי , אל תסבירי לי כי אני לא יבין רק תראי לי בבקשה" הוא אמר ,
"בסדר בוא" אמרתי לו.
קצת הרגשתי מוזר והתחלתי ללכת מהר "למה בכית"? שאלתי אותו, ולפתע הרגשתי לא נעים ושאני מצטערת ששאלתי אותו את זה.
"עזבי סיפור ארוך" הוא אמר וחייך.
אחרי כמה שניות אחדות הגענו לבניין שלהם ועלינו במדרגות.
"הנה פה הם גרים" אמרתי לו והצבעתי על הדלת החומה מצד שמאל,
"תודה רבה" הוא אמר לי.
הלכתי לכיוון הבניין שלי ובדרך קלטתי שהשרשת לא עליי , התחלתי לחפש אותה בבניין שלי מצאתי רק את התליון.
"את מחפשת את זה" שמעתי איזה קול מוכר שאומר,
סובבתי את מבטי לאחור וראיתי את אותו בחור ששאל אותי איפה גרים משפחת לוי. הוא ניגש אליי והושיט לי את השרשרת.
"תודה" אמרתי לו ולקחתי ממנו את השרשרת, ובאותו רגע שנגעתי בידו הרגשתי גל של חום בגופי.
"אני אביאל" הוא אמר וחייך,
"אני אור" אמרתי לו .
תגובות (1)
הו :>
אהבתי מאוד(: פחות צפוי מסיפורי אהבה אחרים. אך תוסיפי קצת יותר פירוטים ושפה גבוהה ואל תדלגי על כל כך הרבה אירועים בסיפור (התארגנות הבוקר, הנסיעה לבית ספר, לפני/אחרי השיעור וכו…)
כמה הערות כלליות:
נכון לכתיבה-
1. "בלה בלה בלה."
2. "בלה בלה בלה?"
3. "בלה בלה בלה,"
לא נכון לכתיבה-
1. " בלה בלה בלה, "
2. " בלה בלה בלה? "
3. " בלה בלה בלה. "
4. "בלה בלה בלה"?
(לא טעית בכולם… רק לידע כללי).
תמשיכי ^~^