הדייג

הוא היה דייג.
דייג פשוט שנקלע לאי בודד בעקבות סערה שהתרחשה עמוק בלב ים.
הוא לא ידע למה זה קרה דווקא לו, הרי הוא תמיד הסתפק במועט ואף פעם לר רדף בצע או חטא.
הוא היה דייג.
כל מה שהוא עשה ורצה לעשות היה לקום בבוקר, להגיד תודה על החיים, להכין את הרשתות הבלוייות והמתפרקות, לעלות על הספינה החורקת שחונה על הים האינסופי, ולהפליג.
להפליג לאן שהים רוצה. להסתכל על המים באהבה בלתי נגמרת שתמיד מרגישה כמו הפעם הראשונה, להסתכל על השמיים הכמעט כחולים מדיי בשביל להיות אמיתיים, להסתכל על האופק ולהתנחם בכך שתמיד יש עוד מקומות שאליו הוא יכול להגיע.
גם אם הוא לבד, ואין לו ילדים, ואין לו משפחה, ואין לו בית גדול ומכונית יקרה. היו לו הים, והשמיים, והאופק, וזה הספיק.
להרבה אנשים זה לא הספיק, אבל לו זה הספיק.
כי הוא היה דייג.
ומה שגרם לו אושר היה לתפוס כמה דגים ולדעת שהיום תהיה לו ארוחת ערב.
הוא לעולם לא התלונן. הוא אף פעם לא מצב סיבה לכך.
החיים בחנו אותו בהרבה מצבים.
לקחו את משפחתו, לקחו את כספו, לקחו את כל מה שהיה לו. אבל הוא לא אמר כלום.
"מה שצריך לקרות – קורה"
אבל אז, ביום הזה, הייתה לו תחושה טובה.
והוא לקח את הרשת שלו, ועלה על הספינה, והתחיל לשוט אל האופק האינסופי. התחיל לשוט לאן שהים לקח אותו.
והוא באמת דג. הוא דג המון דגים.
כל כך הרבה דגים, שהוא לא טרח לספור אותם. כל כך הרבה דגים – שהוא לא זכר מתי הייתה הפעם האחרונה בה הוא דג כמות כל כך גדולה, אם בכלל.
והים רחש, קצת יותר חזק מכרגיל, והשמיים היו קצת אפורים מבדרך כלל, אבל עדיין כחולים במידה מספקת, והיה ערפל, אז האופק לא נראה, אבל הדייג ידע שהוא בכל זאת שם.
ואז התחיל גשם, וסערה גדולה תקפה את עולמו המושלם של הדייג.
לספינה שלו לא היה מחסה, אז הוא ניסה לסובב אותה כדאי לחזור חזרה לחוף. זה היה הדבר היחיד שהוא זכר.
הוא התעורר על אי וניסה לשחזר את צעדיו, אך בשום אופן לא הצליח. הוא הסתובב בכל האי וחיפש אחר נפש חיה, אך ללא זכר לאף אחד. הוא היה האדם היחידי שהיה במקום הזה.
פתאום הוא הבין מה החיים עשו לו, וזה היה הקש ששבר את גב הגמל.
כבר לא הספיק לו להסתפק במועט, כי החיים כמו ראו שטוב לו ועשו לו דווקא, והתאכזרו אליו.
הגיעו מים עד נפש, הוא אמר לעצמו, והחליט שמעכשיו, אם הוא אי פעם יירד מהאי הזה, החיים שלו לא יהיו אותו הדבר.
הוא יהיה מרושע, ואכזרי, ויעשה הכל לטובת עצמו. הוא לא יסתפק במועט, ולא יהיה דייג יותר לעולם.
בקיצור, הוא יעשה מה שהחיים דורשים ממך לעשות כדי לשרוד.