שאת בת 15 פרק 27♥

~בוקר~
סוף סוף השתחררתי מהבית חולים הזה, אמא עכשיו מדברת עם הרופאים, אני יושבת ומשתעמת לי, אני ילך לעשות סיבוב קטן בחוץ, שאני לא ידבק מחיידקים פה..
ואיי איזה כיף קצת אוויר יצאתי לבחוץ אוויר של ירושלים לא כמו תל אביב חנוק.
ישבתי על ספסל, וחשבתי לי קצת על מה שקרה אתמול או מה שהיה יכול לקרות אתמול, אני ותומר יכולנו להתנשק.. אם אמא שלי לא הייתה נכנסת באמצע, אולי זה פשוט הגורל שלנו..
."על מה את חושבת כל כך הרבה ?" שמעתי קול מוכר מאחורי.
זה דן.
"סתם.. לא עניינך." השבתי לעברו בעצבים.
"מה קרה לך? למה את פה?" שאל אותי, חוצפן לא חייבת לו דין וחשבון!
"התעלפתי וזה עזוב. שוב, לא עניינך."
"אני פה בגלל סבתא שלי היא במצב אנוש, לא יודעים מה יש לה היא בבת אחת קרסה מאתמול."
"אויי, רק בריאות, אני צריכה ללכת, אולי כדאי לך ללכת לחברה שלך שלא תדאג לך.. "
צעקתי לעברו בעצבים, ואנשים הסתובבו, שיקפצו ליייי אני יצעק כמה שבא לי, בן אדם חרא !
"היא לא חברה שלי את לא מבינה ?!" צעק והתחיל לרוץ לעברי.
"לא מעניין אותי אני לא חברה שלך, לא אמא שלך, אני לא אחרית עליך זה החיים שלך תעשה איתם מה שבא לך, רוצה לפלרטט עם כמה בנות?! לא איתי ! הבנת?!"
והלכתי משם, ממש עצבן אותי.
אמא בדיוק סיימה את השיחה עם הרופאים,והם הסבירו לי שכנראה התעלפתי בגלל חוסר שתייה כלומר התייבשות..
הלכנו לאוטו, נכנסתי, חגרתי, נסענו.
"מה היה בנייך לבין תומר אתמול? לפני שנכנסתי ?" אמא שאלה כאשר היינו עוד חמש דקות מהבית…
"סתם, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.." אמרתי, לא כל כך בהתלהבות..
"ואיי טוב, אני חושבת שאת לא צריכה להיות איתו, אומנם אנחנו מכירים אותו הרבה זמן, אבל אז עם הקלמר? בתחילת שנה ? והאונס ? אל תשכחי את זה את צריכה מישהו שבאמת אוהב אותך, ולא ינסה רק להיות אינך מתוך רצונותיו הגבריים והאינטימים.. כדאי לך לחשוב על זה .."
יש ממש הרבה במה שהיא אומרת, אבל הבעיה היא שאני ממש מבולבלת אני לא יודעת כבר אני ממש מפחדת להיפגע… אבל אם לא מנסים איך לומדים?
כל דבר בחיים צריך לנסות, ככה לא לומדים, אני לא בטוחה שאני רוצה חבר כזה כמו שהיא תיארה, אני באמת רוצה גבר תומך, אוהב, ולא גבר מתוך החרמנות שלו להיות במיטה….
"נראה, יש משהו במה שאת אומרת אבל אני יחשוב על זה ואז אני יראה מה אני יעשה. ורציתי להגיד לך שיש לי תחרות שחייה בלונדון עוד שלושה שבועות, למשך שבועיים ואני ממש רוצה ללכת אפשר? זה עם בטחון וחובש צמוד לאורך כל הטיול.. יגידו לנו עוד פרטים בהמשך.."
אמרתי, ואני ממש רוצה ללכת, מקווה שהיא תסכים..
"אני צריכה לדון בנושא עם אבא .. ובטח המחיר נורא יקר, את יודעת שאנחנו רוצים לטוס לארצות הברית ואנחנו כבר חוסכים כבר שנה, בשביל הטיסה הזאת אז נראה … לפי המחיר והשיקולים שלנו.."
אוף אני ממש התאכזב אם אני לא ילך אני יעשה הכל כדי ללכת, אני ממש חושבת שזאת חוויה של פעם בחיים!
"אני יתן 1000 שקל מהכסף שלי שחסכתי אני יתן אותם אני יעשה הכל כדי לטוס לשם… אני ממש רוצה !"
"אוקי עדידוש אני ידבר עם אבא ונראה, עכשיו תעלי לבית ותלכי לנוח, הרופאים אמרו שאת חייבת לנוח ולשתות המון ואת לא יכולה ללכת לשחייה שבוע!"
"מה ?! שבוע?! לא נווווו אני יאבד את הכושר אני חייבת לפני התחרות!! נווו אולי רק יומיים ?!"
" לא לא עדידי את הולכת עכשיו להיתקלח ולישון .."
"אוף, טוב.! אבל אם אני מרגישה טוב אני הולכת …"
אמרתי בעצבנות ויצאתי מהאוטו…