הארגון הסודי פרק 1.

״מה?״ אמרתי מבולבלת. אבל הקול העבה ניתק.
״מה אני אמורה לעשות עכשיו?, הוא נשמע רציני״. התחלתי לשחזר בראש את הפגישה עם בילי, אולי, מישהו ראה אותנו, שמע מתי נפגש ורוצה לעשות דאחקה על חשבוני.
האפשרות הזאת נראתה לי יותר הגיונית. לא רציתי להאמין שזה מישהו אמיתי. אז התכוננתי לפגישה ומחקתי את השיחה הזאת מראשי.
יצאתי מהבית לעבר הקניון, פתאום שמעתי קול, לא היה ברור מאיפה הוא מגיע. הסתכלתי אחורה: אף אחד, לצדדים, גם אף אחד.
ובכל זאת שמעתי קול, עד שקלטתי שהקול מגיע מראשי.
איך זה הגיוני?. הקול אמר:״ את לא מבינה מה זאת אזהרה אחרונה?״.
הקול הזה דעך וקול אחר אמר:״ תלכי, תלכי, זה בסדר. יש לבילי משהו חשוב להגיד לך״. עצרתי והתיישבתי על ספסל.
עכשיו זה בטוח לא מישהו שמנסה לעשות עליי דאחקה. זה אמיתי. ״מה אני עושה?״ שאלתי את עצמי. צלצול מהטלפון שלי קטע את מחשבותי, נבהלתי, אבל אז ראיתי על הצג את השם של בילי.
למרות שלא זכרתי בכלל שכתבתי את המספר שלה, פתאום הוא הופיע. ״איפה את?״ בילי שאלה. ״כבר 5 וחצי״. הצצתי בשעוני. ״וואי נכון, סורי, לא  שמתי לב לשעה!״. אמרתי. ״ אני מיד באה״. ניתקתי ורצתי לכיוון הקניון.
שכחתי לגמרי מהאזהרות. הגעתי ובילי החלה לדבר:״טוב, צריך לעשות את זה מהר, לפני שהם יגיעו״. ״מי זה הם?״. שאלתי אותה. ״ אין זמן לשאלות, מהר!״. היא המשיכה.
״אוקיי, זה יראה לך קצת דמיוני אבל…….״ בום… שמעתי ירייה, הכדור שרק מעל ראשי וכמעט פגע בי, מזל שברגע האחרון, התכופפתי.
אנשים חמושים התקדמו לעברי, חיפשתי בעיני את בילי אך לשווא, כנראה ברחה.
איש אחד התקרב אליי והזריק לי משהו ליד, אחרי זה אני לא זוכרת כלום.
אני רק יודעת, שאחר כך התעוררתי בחדר קטן, קשורה לכיסא. ניסיתי להשתחרר ואז שמעתי קול:״ עזבי, את לא תצליחי״.
הקול התקרב וראיתי אדם שרירי, גבוה, עם סיגריה בפה והוא היה מפחיד, מאוד מפחיד.
הוא לקח אותי לחדר חקירות, עם שולחן ומנורה גדולה. בצידו השני של השולחן ישב עוד איש דומה לראשון. הוא התחיל לחקור אותי:״ איפה המקום הסודי שלכם?, מה הכוח שלך?, כמה אתם?״. ״מה?״. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. ״ מי זה אנחנו, איזה מקום סודי?״. שאלתי. ״אני פה זה ששואל את השאלות״. הוא אמר בטון קשוח. ״תתחילי במי את״. ״ אני יעל כרוזנשטיין״. כמובן ששיקרתי.
לא ידעתי מה הם רוצים ממני, אבל החלטתי בינתיים לשמור על זהותי בסוד.
״אוקיי, יעל, מה הכוח שלך?״. הוא שאל. ״ איזה כוח?, על מה אתה מדבר?״. לא הבנתי.
״ את בארגון כוחות העל, את אמורה לדעת מה הכוח שלך!!״. עכשיו הוא התעצבן.
״ באמת שאני לא יודעת על מה אתם מדברים״ אמרתי מפוחדת. עכשיו הגיעה הסטירה, הסימן האדום של היד שלו נשאר לי על הלחי גם אחרי הרבה זמן.
החזקתי את הלחי שלי וחנקתי את דמעותי:״ אני רוצה הביתה״. אמרתי. ״תעזבו אותי, לא עשיתי לכם שום דבר״.
״ אם תמשיכי ככה, תישארי פה עוד הרבה, הרבה זמן״. אמר האיש הראשון. ״בגלל שאין לנו כוח לשטויות שלך, החלטנו להעביר עלייך פוליגרף (מכונת אמת). נלחצתי, בחיים שלי לא עברתי פוליגרף.
הראשון הכניס לחדר מכונה גדולה וקשר לי על היד בקשיחות את מה שמודד את לחץ הדם שלי ואת דפיקות הלב.
החוקר אמר:״ מותר לך לענות רק בכן ולא, שאלה ראשונה:את יודעת שיש לך כוחות על?״. ״ל-א״ גימגמתי. על המכונה סומן שאני דוברת אמת. ״ יש״ צעקתי בלב. ״שאלה שנייה״. החוקר המשיך. ״את יודעת איפה המקום הסודי של הארגון?״. ״ל-א״. אמרתי. דוברת אמת היה כתוב על המכונה. ״בסדר, זה מספיק לי״ אמר החוקר. ״ אז זה אומר שאני משוחררת?״ שאלתי בשמחה. ״ נראה לך?״ אמר החוקר. ״ מעכשיו את עובדת בשבילנו.