אין לך רגשות
איך כל פעם כשאני מנסה להשקיט את המחשבות הכל עולה. אני נזכרת בכל הפעמים שבהם דיברנו, בכל פעם שהחיוך נשאר קבוע על השפתיים.
וכשנעלמת הרגשתי כל כך לבד, כל כך חסרת אונים. הייתי יושבת שעות על הרצפה, מחכה לשווא למענה ממך.
וגם כשאני הולכת לכל כיוון ומחפשת תשובה, כשראשי משתגע ולא מוצא מנוחה, אני מחפשת מקום שבו אוכל להירגע, לנשום בשקט ולספור כל שנייה.
עכשיו הכל הולך, נעלם, מאבד אחיזה, ואני קורסת דרך הרצפה אל עבר החשכה. כמו נפילה אינסופית בבור עמוק וחשוך, ללא ידיעה מה מחכה בתחתית.
איך כל פעם שאני רואה דברים שמזכירים לי אותך ההבעה שלי משתנה.
"את תמיד מדברת על דברים אחרים. כל פעם שאני שואל אותך משהו את מתעלמת ועוברת לנושא אחר. אני לא יכול ככה! את חסרת שליטה, עצבנית, ובעלת נטיות אובדניות קשות! רק לפני יומיים עצרתי אותך מ-"
"בסדר, הבנתי." אתה עצרת כאילו הבנת מקולי כמה פגעת בי. כמה כל מילה ומילה שלך נכנסה בי. כשהסתובבת והתחלת ללכת, לחשת משהו לעברי. "אין לך רגשות."
הו, אם רק היית יודע…
תגובות (5)
אם זה אמיתי, מגיע לך חיבוק ענק.
אם זה לא אמיתי, עדיין מגיע לך חיבוק ענק.
אני מקווה שזה לא אמיתי.
בכל מקרה קחי חיבוק רוח רפאים [הוא שם, את פשוט לא מרגישה אותו]
כתיבה נהדרת כתמיד
אם זה אמיתי, אז… וואו.
גם אם זה לא אמיתי אז וואו.
וואו.
סוויטהארט….
ספיר,מה כבר יש לי להגיד?את כותבת מושלם.כל סיפור שלך חודר אל תוך הלב,כל סיפור שלך הוא בעל משמעות.את כותבת מושלם.
מדרג 5 ^^
יאו, זה פשוט מהמם.