כוחן של מילים – פרק 3

*היילי*
"היילי! היילי! היילי! היילי! את חייבת לראות את זה!" צעקה אליסון.
"אני באמצע שיחה!" עניתי לה.
"אז תנתקי ותבואי! את לא מבינה מה יש פה!" צעקה אליסון והצביעה על הטלוויזיה. נאנחתי, בדיוק קיבלתי הודעה מויולט.
"אני מצטערת, היילי, אבל אני חייבת ללכת, החבר הכי טוב שלי חופר לי פה." כן, אני יכולה להבין אותה…
"גם אני, חברה שלי מנדנדת לי שיש בטלוויזיה 'משהו מעניין' , בד"כ זה בחור חתיך מצולם 2195786 פעם" כתבתי לה חזרה. נפרדנו ב"ביי" (עם סמיילי!) ופניתי לאליסון.
"מה?" שאלתי.
"זה כריס!" היא הצביעה על הטלוויזיה.
"אז?" שאלתי.
"בלי חולצה!" היא צעקה בהתרגשות. כן, אליסון מאוהבת בכריס, שחקן ודוגמן שאין מצב שלא מעתם עליו.
"מתי הוא כן לובש חולצה?" שאלתי.
"כשחושבים על זה… אף פעם." אמרה אליסון. צחקתי.
"נו שבי כבר! זה עוד מעט נגמר!" אמרה אליסון. נאנחתי והתיישבתי לידה. אני חייבת להודות, כריס באמת חתיך.
ויולט ואני מדברות המון, כל יום אנחנו מתחברות לאתר ומתכתבות, רוב הזמן גם אליסון וג'רמי נמצאים שם, אני לא מכירה את ג'רמי, אבל לפי מה שויולט מספרת, הוא החבר הכי טוב שלה, והוא ההפך הגמור מאליסון – שפוי. רוב הזמן אליסון מתערבת בשיחות שלנו, אבל אני אף פעם לא יודעת מתי ג'רמי נמצא עם ויולט.
ויולט ואני גילינו שאנחנו די דומות, שתינו מתות על מוזיקה, אוהבות להתכתב, ולשתינו יש נטייה מרדנית. היא ממש אחותי האבודה.
"תגידי, ויולט, איפה את גרה?" שאלתי אותה יום אחד. סיליקאט מחולקת לשלושה ערים עיקריות – סיליקאט סיטי, עיר הבירה. צפון-סיטי, עיר בצפון ודורו-סיטי, עיר בדרום. מסביב לשלות הערים יש עיירות קטנות.
"אני גאה בדרום, ממש צמוד לדרום-סיטי." ענתה לי ויולט.
"וואוו! אני גרה בצפון-סיטי." כתבתי לה.
"אני לא מאמינה שאנחנו גרות בשתי הקצוות של סיליקאט." אמרה ויולט.
"זה מבאס ומצחיק בו זמנית." עניתי.
"כן… זה נכון שבצפון ממש קר?" שאלה ויולט.
"כן, קר פה אבל אפשר להתרגל. זה נכון שבדרום ממש חם?" שאלתי.
"כן, חם, אבל גם לחום אפשר להתרגל." ענתה ויולט. צחקתי.
"אם אני אבוא לדרום אני אזכור את זה." כתבתי.
"אז תגידי, היילי, איך זה לחיות בצפון סיטי?" שאלה אותי ויולט.
"דווקא נחמד פה. יש הרבה שלג, אבל זה יפה כי כל ההרים צבועים בלבן. בלילה את חייבת לישון עם חימום אחרת תקומי בתור ארטיק. אבל ממש כיף פה." כתבתי לה.
"וואוו, זה נשמע ממש מגניב." כתבה ויולט.
"זה באמת מגניב. איך זה לחיות בדרום?" שאלתי אותה.
"מגניב כאן, יש הרבה חול, חופי ים ולפעמים אנחנו שומעים על חיות בר שמסתובבות באיזור, אבל אף פעם לא ראיתי אחת מהם. והנוף ממש יפה, יש הרים של חול וצמחים, זה ממש מגניב." כתבה ויולט.
"זה נשמע באמת מגניב." עניתי.
"אני צריכה לעשות שיעורים. נדבר שוב מחר." כתבה לי ויולט.
"בהצלחה!" כתבתי לה.
"ביי."
"ביי."