נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר- פרק 8

ואז כמובן על המזל שלנו הייתה הפסקת חשמל וכל הבנות כמובן התחילו לצרוח:"אמא, אומייגאד,פאק,איזה חושךך" אחת אחרי השנייה, כל אחת בגרסה שלה. אויש תעשו לי טובה במילה אחת? פתאטיות. כמה צומי הן צריכותת אלוהים "טוב בחייאת די עם הפוזות סתמו ותדליקו פלאשים" אני ועדן אמרנו בייאוש. הרכזות שכבות של השכבה שלי ושל השכבה של שלומי נכנסו. "תודה, סליחה על התקלה צוות החינוך לא שולטים על זה וטעויות קורות. אנחנו מתנצלים ומבקשים שתצאו מהאולם באופן *מסודר* ועשו כרצונם. עמכם הסליחה, לילה טוב." צחקתי בשקט ואמרתי במלמול :" ממש תמיכה טכנית יש לנו פה." ואני ועדן צחקנו. יצאנו החוצה והלכנו לערסלים. אם שכחתי להזכיר סביב כל המבנים של המקום היו ערסלים זוגיים וגדולים יותר. בן, חבר של שלומי ועדן התרחקו מכולם והתחילו לדבר. לא רציתי להפריע אז שלחתי הודעה
נמען: צ'רני❤
'מה קרה?'
'אין לי מושג, בן רצה לדבר איתי. אני אעדכן אותך, אוהבת אותך❤'
'גם אני דברי איתי.'
שלחתי לה וסגרתי את הפלאפון.
שמחתי,אולי סוף סוף תתאהב הילדה.
התיישבתי ליד שלומי ושמתי את הראש על החזה שלו ואז חן באה "אוו הנה הנאחסית." אמרתי בציניות וצחקתי
"מה אני אשמה?"
"צוחקים איתך נשמה" שלומי התפרץ לשיחה ,היא צחקה והלכה לאיזה אחד, בטח להתחיל איתו היא רוצה החסרת טאקט הזאת
"יואוו משעמם לי!!!" צעקתי בקולי קולות.
"שמע ישראל יא חולת נפש הקפצת לי את הלב!" אמר שלומי בבהלה .
"נו מה אתה רוצה משעמם לי" אמרתי בהבעת רחמים עצמיים ייאוש וצחוק בו זמנית שיהיו לו קצת רגשות אשם לאטום הזה
"מה את רוצה שאני יעשה? לרקוד לך?"
"או, עכשיו אתה מדבר." אמרתי מאופקת מנסה להישאר רצינית ולא לצחוק
"אלוהים יעזור לי" הוא מלמל וקרא ללירון ועומר והם באמת התחילו לרקוד לי והתפוצצתי מצחוק "יאללה לענטז" צעקתי להם ולא הפסקתי לצחוק לרגע אחרי כמה דקות שכבר בכיתי מצחוק :"בוא בוא חיים שלי" הם הפסיקו לרקוד והתחילו לשיר "אוי ואבוי סתמוו" זה פשוט אסון. תאמת שלומי ועומר שרים יפה אבל לירון? אלוהים ישמור .
שלומי התיישב לידי נאנח ואמר:"אח ירדן כמה אני ישפיל את עצמי בשבילך?" חייכתי חיוך מובך :"עד שימאס לי(?)" אמרתי בתמימות
"תגידי לי רגע, מה זה חצי שעה עדן ובן מדברים שם?"
"שלומי שלא תעיזז להפריע להם!"
"למה?" אמר בביאוס
"ככה אין מה לעשות ענק מגודל שלי."
"היי היי מה זה ההעלבות האלה?" אמר ועשה פרצוף של נפגע
"אוי מאמי, נפגעת?" אמרתי וליטפתי לו את השיער
"מאוד" אמר,צחק והוסיף "מכורר אלייך מכור!"
"טוב חמוד אני מבינה אותך"
"מכוערת."
"קוף"
"סתומה"
"שמן"
"אהבלה."
"מפגר" אמרתי והוא פשוט נישק אותי.
וכולם התחילו עם ה:'אווווו' וכל זה אבל לא היה אכפת לי פשוט צחקתי ושלומי הצטרף אליי
הוא נשכב על הערסל ושמתי עליו ראש והחברים שלו באו ואיזה 2 חברות שלי באו והתיישבו בספסלים לידנו :"תראו תראו" התגרה לירון. "תגיד מתוק אין לך חיים?"
"שלומי תהיה זהיר תוקפת חברה שלך."
"מי אמר שאני חברה שלו?".
"אאוץ' " חן אמרה.
"נו שתקו זה לא עניינכם." אמרתי והוא הצמיד אותי אליו.
"סליחה סליחה לא אמרתי כלום" לירון ישר אמר והרים את ידיו כאילו הוא נכנע
"סלחתי יא לחוץ" אמרתי וגיחכתי
כולם התפזרו לכל מני מקומות ונשארנו שוב לבד כזה
"שלומי אנחנו מכירים יום וכבר התנשקנו ואני מרגישה שאני מכירה אותך שנים."
"כן כי זה אהבה ממבט ראשון קטנה שלי" יאא הוא אמר לי קטנה שלי יש לי חולשה לצמד המילים האלו. בזה הוא כלכך קנה אותי
"אהבה?" אמרתי בהיסוס
"אהבה!" הוא אמר בביטחון ונשק לי בראש.
אני מאושרת יואוו בזה אני בטוחה אבל באותו זמן אני מפחדת להיפגע . די ירדן תפסיקי להיות כזאת היסטרית.
בדיוק בן ועדן באו לכיווננו וישבו בערסל מולנו.
בן:"…..