עוד סיפור אחד של אהבה-פרק 1 לתחרות הסיפורים של אנונימי/ת

קמתי בבוקר לקולו של השעון המעורר המעצבן שלי.אני נשבעת שיום אחד אני ארצח אותו.אני פשוט אוציא ממנו את הסוללות וזהו.כל כך רציתי להישאר עוד כמה דקות במיטה אבל ידעתי שאין לי ברירה ואני חייבת לקום.אם אני לא אקום עכשיו אז אני אאחר.

היום הוא היום הראשון שלי בעבודה.התקבלתי לעבודה במשרדים של מגזין ווג.אני כל כך מתרגשת מהעובדה שאני באמת הולכת להיות חלק מהעיתון הזה גם אם אני אהיה חלק ממש קטן.

קמתי מהמיטה,הלכתי לשירותים וצחצחתי שיניים ואז חזרתי לחדר השינה שלי ופתחתי את הארון והתלבטתי מה ללבוש.רציתי להיראות יפה ומכובדת אבל לא מבוגרת מידי.בכל זאת אני רק בת עשרים ושתיים.

לאחר יותר מידי התלבטויות החלטתי ללבוש חצאית עיפרון בצבע שחור שהגיעה לי עד קצת לפני הברך.לבשתי חולצה לבנה מכופתרת והסתכלתי במראה.איכס.נראיתי כמו עורכת דין טיפוסית.זה הולך לקחת לי זמן אז מזל שהתעוררתי מוקדם.

אני גרה לבד בוילה לא גדולה מידי בצפון לונדון.עברתי לפה לא מזמן מישראל.כל המשפחה והחברים שלי בישראל אז זה די מבאס להיות פה לבד.לפחות קיבלתי את העבודה שתמיד חלמתי עליה ואני מקווה שאני גם אצליח להתפתח ולהתקדם בעבודה.

המשכתי בחיפושים בארון שלי אחרי תלבושת שתיהיה מתאימה.אז ראיתי את הבגד המושלם.זה היה אוברול שחור עם תחרה.לבשתי אותו ונעלתי נעלי עקב פשוטות בצבע ב'ז.הוספתי חגורה קטנה בצבע ב'ז כדי להשלים את ההופעה והסתכלתי במראה.אוקיי נראה לי שמצאתי מה ללבוש.

אחר כך התחלתי לסדר את בשיער שלי.סרקתי אותו טוב והחלטתי לאסוף אותו לגולגול מתוח כדי להיראות רשמית יותר.הלכתי למטבח חושבת מה כדאי לי לאכול.החלטתי לאכול דגני בוקר.כן תקראו לי ילדה קטנה אבל זו ארוחת הבוקר האהובה עליי.

אחרי שאכלתי שמתי את הקערה בכיור והחלטתי להשאיר אותה בכיור בינתיים כדי לא להתלכלך.לקחתי את התיק שלי,את הפלאפון ואת משקפי השמש ויצאתי מהבית.נעלתי את הבית ועברתי בגינה שלי.נעלתי גם את השער והלכתי לעבר תחנת האוטובוס שהייתה במרחק מטרים ספורים מהבית שלי.אין לי עדיין רישיון נהיגה כי פשוט אין לי זמן לזה.חיכיתי בתחנה במשך חמש דקות בלבד עד שהאוטובוס שלי הגיע.

עליתי לאוטובוס ושילמתי לנהג.ישבתי קרוב לדלת האוטובוס והתרגשתי כמו ילדה קטנה.אני עדיין לא מאמינה שאני,דניאל מישראל,הולכת לעבוד בעיתון ווג.כל הנסיעה באוטובוס עברה די מהר.עם העצבים שלי וההתרגשות שלי בהחלט העסיקו את המחשבות שלי.אני חייבת להתחיל לשלוט ברגשות שלי כי אני מרגישה כמו פצצה שעומדת להתפוצץ בכל רגע והתתפוצצות לא תהיה נעימה לאף אחד.״גברת זו התחנה שלך״ נהג האוטובוס אמר לי.לפחות הוא זכר שביקשתי ממנו להודיע לי כשהתחנה שלי תגיע כי אני חדשה פה בלונדון.

ירדתי מהאוטובוס.למשך מספר שניות פשוט עמדתי בתחנה ונשמתי אוויר.הייתי חייבת להירגע כדי שאני אוכל להיכנס למשרד רגועה עם חיוך שאף אחד לא יראה את ההתרגשות שלי.אני בן אדם מאד מופנם ואני לא נפתחת לאנשים מהר מידי.

נכנסתי לבניין המשרדים ברגל ימין."היי את בטח דניאל חיכיתי לך" אמרה בחורה חייכנית.היה לה שיער שטני שהגיע לה עד הכתפיים ועיניים בצבע דבש.היא נראתה בתחילת שנות העשרים שלה והייתה מאד חמודה ואנרגטית יחסית לשעה המוקדמת הזאת בבוקר.

"כן אני דניאל" עניתי לה."איך קוראים לך?" שאלתי מנסה לפתוח בשיחה ידידותית."אני אלינור אבל ממש אין לנו זמן לדיבורים עכשיו.המנהלת שלנו,אשלי,ביקשה שאני יבדוק שבגעת בזמן,יעשה לך סיור קטן במשרדים וייקח אותך אליה למשרד." היא דיברה מהר מאד והחיוך לא ירד לה מהפנים במשך כל הזמן הזה.

"אוקיי" אמרתי והתחלנו ללכת כאשר אלינור מובילה ואני עוקבת אחריה."אז כאן זו הקומה של עורכי העיתון" אלינור אמרה כשיצאנו מהמעלית בקומה החמישית."ומה יש בשאר הקומות?" שאלתי."שאלות אחר כך אין לנו זמן לזה עכשיו" היא מיהרה ואני אחריה.

"הנה המשרד שלך ממש מול המשרד שלי" היא אמרה מובילה אותי למשרד שלי "ואם את צריכה משהו,כל דבר,אז אני נמצאת רוב הזמן במשרד הזה פה מולך ואת יכולה לפנות אליי עם כל דבר" היא המשיכה לפטפט."ודרך אגב ממש אהבתי את הלוק שלך" היא חמיאה לי.

"תודה" חייכתי אליה.היא באמת הייתה נחמדה.מי יודע אולי נהיה חברות בסוף."אז עכשיו כדאי שנזוז כדי שלא נאחר לפגישה עם אשלי" היא אמרה והתחילה ללכת כאשר אני אחריה מדביקה רק בקושי את הצעדים.הלכנו עד סוף המסדרון עוברות על פני המון משרדים עד שהגענו למשרד ענק שנמצא בקצה המסדרון."והגענו" אלינור אמרה ופתחה את הדלת.

"שלום גברת מונטגמרי הבאתי לך את העובדת החדשה,דניאל" אלינור אמרה."שלום!דניאל את יכולה לשבת ואלינור את משוחררת בינתיים." המנהלת אמרה ואלינור מיד יצאה מהחדר.הרגשתי לחוצה להישאר לבד עם אשלי כי היא קצת הלחיצה אותי אבל אני אהיה בסדר.

"דניאל ברוכה הבאה למערכת עיתון ווג.אני רוצה לבדוק את הכישורים שלך אז אני אביא לך משימה קטנה.את צריכה לעשות כתבה לעיתון וכדאי לך שזו תהיה כתבה מצויינת.הכתבה צריכה להיות בנושא אופנה כמובן.היא צריכה להיות בהיקף של 1000 מילים.אני רוצה שעד סוף היום תביאי לי את הרעיון שלך לכתבה.ברור?"היא שאלה.

"כן" אמרתי ברוגע אבל בתוך תוכי הייתי ממש לחוצה.איך אני אמורה לכתוב עכשיו כתבה בהיקף של 1000 מילים ועוד כתבה שתקבע את המשך עבודתי במערכת העיתון.יצאתי מהמשרד של אשלי והתחלתי ללכת לכיוון המשרד שלי עסוקה במחשבות.הלכתי בלי להסתכל ממש לאן אני הולכת עד שפגשתי אותו.