עומרי ומורן- פרק 7

Moran852 13/06/2014 2880 צפיות 3 תגובות

לאט לאט עומרי נסחף אל תוך הנשיקה ואני ביחד איתו………

טריקתה החזקה של דלת רכבו של שניר גרמה לנו להפסיק בבהלה ולהביט לעברו במהירות.
והוא נעמד ומביט עלי בכעס….
"אמרתי לך לא לבוא נכון?" צעקתי לעברו והוא מתקדם שקט ועל פניו אפשר לראות את הכעס.
בגדול שניר בחור עצבני בחיי היום יום שלו. הוא מתעצבן מכל דבר קטן ועושה סיפור מכל שטות. אבל עצבני כמו שהיה באותו הרגע כשהביט בי לא ראיתי אותו אף פעם. באמת שלא ידעתי איך יגיב והאמת שגם קצת פחדתי.

"בשביל זה אמרת לי לא לבוא?!" אמר תוך כדי שילוב ידיו והרמת גבה לעברו של עומרי.
ואני בשקט…..
"תעני" הוא הרים את הקול "בשביל זה אמרת לי לא לבוא? בשביל שתוכלי להשטרמת עם כל אחד פה?"
"ואווו ואווו ואוווו" התפרץ עומרי לדבריו ונעמד מולו "לא יודע מה הקשר ביניכם ואני אגיד לך את האמת גם לא מעניין אותי.. אבל כשאתה מדבר עם בחורה שיהיה לך ת'כבוד המינימלי לדבר אליה כמו שצריך"
"אתה בא לחנך אותי?" הרים שניר את הקול
"אני לא אבא שלך ואני לא אמא שלך. אבל אם אחרי מה שאמרתי עכשיו אתה ממשיך לחשוב שאיך שדיברת היה במקום, במקום להתנצל על איך שדיברת… המקרה אבוד"
"מה אתה אומר…"
"טוב חלאס" עצרתי אותם בצעקה
"טוב יאללה בואי בואי בואי" הוא סיבב את ידו בצורה מהירה וסימן לי לבוא איתו
"מה בואי מה? תגיד לי מה אתה לא מבין עברית? אני לא הולכת איתך לשום מקום"
"מורן אני לא שאלתי אותך"
"סליחה?" הייתי בשוק שהוא הרשה לעצמו להגיד את זה בכלל
"לא הוא חושב שהיא בובה שלו" עומרי מלמל לעצמו תוך כדי סיבוב
"מה אמרת?"
"לא מעניין" ישר עניתי "שניר קח את הרגליים שלך ותעוף מפה"
"רוצה לדעת מה אמרתי?" שאל עומרי מתקדם אליו
"עומרי די! הוא לא שווה את זה אתה לא מבין?" אמרתי עומדת לפניו ועוצרת אותו מלהתקדם

"מורן הכל טוב שם?" נשמע צעקו של שלו שבדיוק יצא מהרכב שלו והחל להתקדם לעברנו
"אה שניר מה הולך כפרה" אמר שלו ולחץ לידו בצביעות… "נלך?" אמר לעברי
"כן… יאללה נזוז"
"מורן…" אמר שניר ואני מתקדמת
"שניר, שחרר, לך הביתה…." אמרתי מיואשת ממנו ונכנסתי לרכב….

שלו נתן גז ונסענו.
שקט באוטו. ואני לא מפסיקה לחשוב מה קורה בשדה הקרב שהשארתי שם מאחורי.
אוכלת סרטים על אם הם התפצלו, האם נשארו לדבר אחד עם השני, ומה בעצם קורה שם???
חוסר הוודאות הזה הרג אותי!!!

"מה זה מה קרה שם?" העז שלו סוף סוף לשאול
"הוא דפוק השניר הזה אין אני אומרת לך הוא פסיכופת!!!"
"מה הקשר הוא בא, את אמרת לו?"
"לבוא? נראה לךךךךךךךך? כאילו הודעתי שאני בפטיש אבל סתם כזה כי הוא שאל ופתאום הוא אמר שהוא בא והוא פשוט הופיע… אין לו בושה איכס זה כבר מגעיל אותי… הוא מגעיל אותי!"
"איזה סרט רע איתו"
"מה זה סרט!!!"

המשכנו לדבר על כמה שניר מטומטם (לא דברים מעניינים במיוחד), שלו סיפר לי עם מי הוא היה ובכללי זרקנו כל מיני חוויות וסיטואציות מאותו הערב… ככה עד ששלו הוריד אותי בבית.
"יאללה תודה חיים, לילה טוב" אומרת ונושקת לו לשלום
"לילה טוב" השיב
נכנסת הביתה עולה לחדר, מכניסה את עצמי באפס כוחות לבגדי פיג'מה, נשכבת במיטה ומנסה להרדם…
צלצול ההודעה הושמע
"הגעת הביתה?" שלח לי שניר ופשוט התעלמתי והלכתי לישון.

מתעוררת ביום שבת והשעה רבע לשלוש בצהריים.
קמה, שוטפת פנים, מצחצחת שיניים ויורדת למטבח להכין לי את הנס הקבוע…
"חשבתי כבר קרה לך משהו" זרקה לעברי אמא מהסלון "נו איך היה אתמול?" שואלת מחכה לתשובה
"את לא מבינה איזה סרט היה לי אתמול" אמרתי מתיישבת מולה ומחבקת את כוס הנס
"סרט למה?.. מה איפה הייתם?"
"סתם ישבנו אצל איתי"
"מי זה איתי?"
"נו מפטיש"
"אה הנמוך החמוד"
"מה נמוך הוא בגובה שלי בול"
"אההה י'בינתי מי ישמע איזה גבוהה את"
"מה את רוצה ממני אני בסדר"
"אני אמרתי שלא? את לוקחת את זה לכיוון הזה.. בקיצור מה הסרט? למה בקצב הזה את תספרי את הסיפור שלך שנה הבאה ואני פה באמצע הסידרה שלי אז גם תשתדלי לקצץ"
"אמאאאאאאא" צעקתי
סתם חייעתי" צחקקה ושלחה לעברי נשיקה
"את לא מבינה אמא…שניר בא עשה לי סרט"
"מה הקשר הוא בא לשם הם לא חברים בכלל"
"הוא בא בשבילי. כאילו מה זה בשבילי…. הוא רצה לדבר על הכל והוא פשוט החליט שהוא בא לקחת אותי"
"את גם מטלופה"
"אני? למה?????????"
"כי את כל הזמן אומרת לו שאת לא רוצה לדבר איתו על מה שהיה ואת יודעת שהוא לא יוותר לך עד שתשמעי אותו. אז יאללה אחת ולתמיד תשמעי מה יש לו להגיד ותזרקי אותו קיבינמט"
"מה כבר יש לו להגיד לי?! מה יש לו להסביר?! את התהליך? איך בדיוק הוא והדר מצאו את עצמם שוכבים אחד עם השנייה והופכים את זה להרגל קבוע? בחייאת זה לא מעניין אותי, מה שאני רוצה זה שיצא לי מהחיים כבר"
"אם זה מה שיגרום לו לצאת לך מהחיים אז מה אכפת לך תשמעי אותו"
"לא רוצה לשמוע את הזוועה הזאת! מה עשיתי רע?!"
"אז מה אני אגיד לך תמשיכי לסבול את הנודניק הזה"
"אמא עזבי אותך עכשיו מכת המצריים הזאת… הכרתי אתמול מישהו מה זה חמוד"
"עוד מכת בכורות?"
"איזה מכת בכורות ואיזה שחין. אמא זה מכת ארבה…. הרבה שלמות" אמרתי בהתלהבות
"וווא וואאאאא… מה מי הרבן?"
"האמת שאתמול ראיתי אותו בפעם הראשונה… הוא בן דודה של איתי. אמא מבחינת מראה חיצוני אין הוא הורס"
"שאבא שלך לא ישמע אותך, ישבור לו את הרגליים" אמרה צוחקת "נו מה איך הוא חמוד?"
"לא יודעת לא כל כך יצא לי להכיר אותו… כאילו זה לא היה לעומק.. אבל הוא משך לי את העין היה לנו דיבורים כזה בקטנה"
"זהו?"
"כן…. אה ושניר ראה אותי מתנשקת איתו"
"מה מתנשקת.. הרגע אמרת את לא מכירה אותו… מלא מכירה אותו זה עבר לדיבור בקטנה ועכשיו לנשיקה"
"טוב עזבי אמא את לא תביני" אמרתי צוחקת וקמתי למטבח להחזיר את הכוס הריקה
"מה לא תביני.. תסבירי איך הגעת מזה שאת בקושי מכירה את הבחור למצב שאת מתנשקת איתו ועוד ששניר תופס אותך?! מכוחה לא פלא שניר עשה לך סרט י'מצחיקה"
"בי אמא" אמרתי מחייכת אליה ועולה לחדר שלי

פתחתי את הפלאפון וראיתי ששובל התקשרה אלי אז חזרתי אליה
"מה עכשיו קמת?"
"לא איזה עכשיו קמתי"
"אז למה לא ענית…."
"כי הייתי בסלון. מה חיימוש מה רצית?"
"תתארגני על עצמך"
"מה תתארגני על עצמך? אני ערה פחות משעה מה להתארגן?"
"נו אז מה… תתארגני זורמים לים"
"מה ים? מי ים? איזה ים? מה יש לך?"
"יש זרימה לזיקים. תאמיני לי שאת רוצה להיות שם"
"אה כן?! ולמה את חושבת שאני רוצה להיות שם"
"לא חושבת, בטוחה וכי חבר שלך שם"
"מי זה חבר שלי בדיוק?"
"הכוכב בצהוב"

האמת?! היא הצליחה להדליק אותי.

"מה מי עוד שם?"
"האמת אני לא כל כך יודעת… אבל הם דיברו אתמול על זה שיש מצב שהיום תהיה זרימה והם פשוט כבר יצאו"
"אביאור בא?"
"כן הוא כבר יצא איתם…. את חושבת שאם הוא לא היה שם הייתי חושבת על לנסוע בטח"
"טוב תתני לי איזה שעה"
"מה שעה?! חצי שעה אני ובתאל אצלך" (בתאל היא גם חברת מושב שלנו. באופי היא בסגנון של שובל רק יותר מעודנת)
"אה בתאל גם באה איתנו?
"כן היא באה עם האוטו.. בקיצור חצי שעה אנחנו אצלך"
"טוב"
החלתי מתארגנת על עצמי.
מקלחת זריזה, שמתי את בגד הים הכתום שלי, ג'ינס קצר עם קרעים בכיסים וגופיית כתפייות דקות צמודה שחורה. ארגנתי את התיק והייתי מוכנה לצאת…
שובל התקשרה אלי
"תצאי אנחנו פה"
"תגידי לה שתביא בקבוק מים" נשמע קולה של בתאל ברקע
"בתאל ביקשה שתבי…"
"כן שמעתי. סבבה אני יוצאת"

קצת שירים, מזגן על קור ונסענו…
"מורי איזה יפה הצבע של בגד הים שלך" אמרה לי בתאל מתבוננת בי במראה
"נכון" אמרתי מתלהבת
"הורסססססססס. מה מאיפה הוא?"
"מקסטרו, אבל הוא מהקולקציה של שנה שעברה לא נראה לי יש אותם יותר"
"עזבי אותך בגדי ים עכשיו, מה יש לך בתו מורן מצאה חתן"
"מה את מדברת שטויות" אמרתי צוחקת
"ואוווו קולולולולולולולולולוליייי מי זאת הזריזה הזאת"
"איזה חתן.. מה את מקשיבה לה"
"יאללללההההה" צעקה שובל "וואיי תגידי מורי מה קרה שם בחוץ אתמול?"
"מה זאת אומרת?"
"אני ואביאור באנו ללכת הביתה.. פתאום אני קולטת את שניר בצד השני של הכביש מתווכח עם איתי ואת חבר שלך עומד מאחוריו… עכשיו רציתי להבין מה קרה להתקדם לדבר עם שניר משהו, אבל אביאור לא נתן לי וישר נסענו. מה הסיפור?"
"סתם גם כן זה חמור!" אמרתי וסיפרתי להן כל מה שהיה

"תשבעיייייייייייייייייייי נישקת אותו" צעקה שובל
"כן, אבל בתכלס זו הייתה טעות. הכל קרה מהר מדי לא היה לי זמן לחשוב ופשוט עשיתי את זה"
"מה את מצטערת, מפגרת" היא נקרעה מצחוק "ככה מתגברים על פרידה אחותי"
"מה זה ככה מתגברים על פרידה… מה את סתומה פצצות? הרי זה ברור לו שהיא עשתה את זה כדי שהוא יקנא וירגיש בדיוק איך שהיא הרגישה כשראתה את מה שראתה עם הדר" אמרה בתאל
"אני סתומה פצצות? לא את דפוקה ב-ת' את משווה לה זייון לנשיקה? תעופייייי מפגרת"
"טוב תנשמו שתיכן…. העניין פה זה לא הנשיקה. העניין הוא איך אני מעיפה את האבו אעלי הזה מהחיים שלי כבר?!?!?!"
"אין אני אמרתי לך הוא נדפק… זהו אכלת אותה"
"כן יש לו בעיה בשכל זה בדוק יעני ותודה על העידוד"
"אני מההתחלה אמרתי לך שהוא בא לי מקולקל" זרקה פתאום בתאל
"מה מזיינת" תקפה אותה שובל
"נשבעת לך! תשאלי את מורן… מורן אמרתי לך או לא אמרתי?"
"כן היא זרקה משהו"
"טוב מה את רוצה בצדק הוא בא לי מקולקל… תשמעי אם הבחור מסתובב עם מאור תרשיש, שניר אבדולייב ודולב בן זקן(שמות של אנשים משדרות) אז הבנאדם פח…. שניר אבדולייב הבנאדם הכי שואה בארץ"
"גם אליאור וקנין ועוד הוא חבר ממש טוב שלו"
"אמאלהההההההה אליאור וקנין איך שכחתי את הזין עף הזה…. ואם את אומרת שהם חברים טובים בכלל נפלת"
"עזבי אותך שטויות אחותי שניר זה של פעם, ימיים עברו כפרה היום זה… איך אמרת קוראים לו?" פנתה אלי שובל
"עומרי"
"היום עומרי זה הדיבור"
"חמסה על הפה שלך… בטח היא צריכה את עין הרע שלך"
"עין הרע אחותך י'זבל" צחקנו כולנו

הגענו לחוף, בתאל חנתה ויצאנו.. עומדות בתחילת החוף ומחפשות את כולם.
פתאום קלטה שובל יד מנופפת לעברנו "הינה הם שם" אמרה ואני ובתאל התקדמנו אחריה.

"שלוםםםםםם" אמרה בתאל וישר התיישבה על כיסא
שובל ישר התיישבה על אביאור ואני התיישבתי על כיסא שהיה מונח ליד בחור בשם נתי (נתי הוא מגבעות בר, זה ישוב קטן מהאזור. אני מכירה את אותו 'נתי' אך לא קשר הדוק במיוחד, הוא יותר חבר של חברים)
לא היינו כל כך הרבה אנשים… נתי, אביאור, שלו, איתי, עומרי, אני, שובל, בתאל ואליאור (אותו בחור לא מוכר שהיה נוכח ערב קודם בביתו של איתי)

"בתאל, זהו?" שאל איתי תוך כדי מזיגת הוודקה לכוס
"כן, מה יש לך זהו מספיק"
"מה מספיק? מה את שותה?" שאלתי מופתעת
"כן… למה לא?" היא שאלה לא מבינה
"מה למה לא, מה את רצינית את נוהגת"
"בסדר מורי מה יש לך… בקטנה"
"מה את אמא שלה? היא רוצה לשתות שתשתה" איתי השתלב במשפט של בתאל
"מה זה 'מה את אמא שלה'? למה אתה עולה איתה על הכביש? זה החיים שלך שבידיים שלה? לא, נכון?! אז תסתום את הפה"
"מה את מסתובבת ככה… כולנו פה שותים ונוהגים נו אז מה?"
"בסדר תמשיך להיות כזה שאנן, מצטערת אני לא כמוך…. תביאי את המפתחות"
"לא את רצינית איתי עכשיו?"
"כן בתאל. תביאי לי בבקשה את המפתחות, אני אנהג בחזור והלוואי שהשמש תחלק לכולכם פה כאפות"

הזמן עובר לו… הם רק נהיים יותר ויותר שיכורים ומדברים שטויות. אבל רק הוא לא דיבר…. רק ממנו לא שמעתי מילה במשך כל השעתיים האלו שאני יושבת איתם.
באיזשהו שלב השתעממתי…….

"לאן?" שאל אותי שלו כי ראה שנעמדתי
"למים…. מי זורם איתי?"
"לא איפה אני לא נכנס שוב"
"מעפן!…. מישהו? אף אחד? סבבה… שתדעו שאם אני טובעת זה על מצפונכם" אמרתי צוחקת
"חיימוש אנחנו בונים על זה" צעקה לי שובל תוך כדי שאני מתרחקת
"לכי תמותי" צעקתי
"אהבה שלי בלב" צעקה לי בחזרה

רק התיישבתי על שפת הים כשרגליי מקבלות גלי מים קרירים ונעימים ובריזת הים הנעימה מעיפה שערי מערבה…
"אני מתחיל להבין למה הוא לא מוכן לוותר עליך"
נשמע קול מאחוריי………..


תגובות (3)

תמשיכיי

13/06/2014 08:13

עומרי המאצי החתיך והיפה שלי תמשיכי

13/06/2014 16:32

תמשיכייי יואו אני מאוהבת בסיפור הזה אני לא יכולההה

13/06/2014 17:50
19 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך