אני והחיות

הרג בעלי חיים. זה משהו שאני לא אבין לעולם.
יש לנו הרבה דברים מוזרים ומשונים בכדור הזה שאנחנו חיים עליו. אנחנו הורגים בשביל אדמות, מפוצצים אוטובוסים עם ילדים בשביל ההרתעה, אונסים כי אנחנו חרמנים, ועוד ועוד
ועוד. אבל הדבר שהכי מפליא אותי, זה דווקא זה. "הבשר".
אומרים שאחרי המהפכה התעשייתית העולם נהיה תבוני יותר. המוסר האנושי התחיל לתפוס מקום בלבבות של האנשים, לפני המוסר של אלוהים. השכל וההגיון הבריא נכנסו לאנשים
לראש. אבל דווקא שם, בקטע של אכילת חיות, פספסו את זה לגמרי. אנחנו קובעים חוקים בשביל להיות נאורים יותר. מחוקקים נגד רצח וגניבה וניאוף ואונס, אבל דווקא נגד
הדבר הכי אכזרי והכי איום ונורא אנחנו לא עושים שום דבר. והתירוצים… אוי לי, כמות התירוצים.
לא משנה מה תגידו לי, אנחנו הורגים ורוצחים בעלי חיות בכמויות אדירות על בסיס יומי ובצורה הכי אכזרית ומטונפת שיכולה להיות. אבל מה? הכי חשוב, שנהיה הגונים, ונשלח
רוצחים לכלא, ואנסים למאסר עולם. אבל כשהדבר הכי נורא קורה לנו מול העיניים כל יום מחדש – אנחנו בסדר גמור עם זה. למה? כי הם חיות, ואנחנו בני אדם. רגע רגע,
אבל כעולה תמונה לפייסבוק עם מישהו שמחזיק חתולה משני הצדדים אז אוי ואבוי, המדינה כולה קמה על רגליה בדרישה נחרצת לשים אותו עמוק בכלא! אבל כשפרות חוטפות
מכות ממקלות, משוקרים חשמליים וממתכות לוהטות כל דקה כל שעה בכל יום בשבוע, אז אנחנו סבבה לגמרי עם זה. והמצאה נדירה מיוחדת שלנו: זה בסדר שאנחנו הורגים אותם,
כל עוד הם לא סובלות על הדרך.
זה עומד על אותו משקל של "זה בסדר שאני אשים לך כדור בראש, רק אם לפני זה אני לא אענה אותך."
אבל מה? הם חיות, ואנחנו בני אדם. ואנחנו יותר נעלים ומרוממים מהם. למה? כי אלוהים, הגדול ונורא, נתן לנו את הזכות להוציא את מפעל ההרג הזה לאור. זה ברור, פשוט, –
מותר לנו. כי אנחנו בני אדם והם חיות. אז מותר לנו לחטוף אותם, להפוך אותם לפעמים לבובות בידור, לפעמים לסתם בובות לשים על הקיר, מותר לנו לחטוף אותם ולהפוך אותם
לארוחת הצהריים שלנו, מותר לנו להתעלל בהם ולזרוק את "הדפוקים" שמביניהם לפחים, לתת להם לרקוב ככה למוות. זה בסדר, כי הם חיות ואנחנו בני אדם.
אבל אני מאמינה שאת השינויים הכי גדולים עשו האנשים שנראו הכי מוזרים, והכי לא ברורים. עוד כמה מאות או אולי אלפי שנים, כולי תקווה שאנשים יזכרו בדור הזה ויזדעזעו מהמעשים שעשינו, ושמישהו יפסיק את זה כבר.
אבל עזבו זה לא משנה, כי הם רק חיות. ואנחנו בני אדם.