תשעה חודשים ..

הלילה ירד היא מרגישה לבד .. הדובי לצידה אבל בלב הוא כבר לא איתה 
להיזכר בשיחות בלילות ובאותם ימים אפורים וורודים שהם היו מתחבקים כמו שני אוהבים .. אתה חסר לי בלב היא אומרת מוחשית אתה לא כאן אבל בלב אתה תישאר כול הזמן 
בלילות שהיא ישנה אף אחד לא יודע מה יש בליבה ולמה היא בוכה 
למה תמיד חושבים שהחיוך שעל פניה זה חיוך של שמחה .. 
והדמעות שבעיניה זה נצוצות של אהבה
הימים עוברים חולפים ואיתם גם השלכת 
הדמעות שבעיניי כמו הגשם בשמים 
אבל עבר שהיה לא יחזור והווה זה הוא שקובע אבל בלי עבר אין עתיד ובלי עתיד אין הווה… 
אתה יודע אני לא פגעתי בעצמי כי לא שקרתי הייתי אמיתית 
אמרתי תאמת גם שאהבתי וגם שאני שונאת 
אבל אתה .. כן כן אתה 
פשוט פחדן ! 
ושקרן ! 
אני שונאת אותך .. 
מצחיק שאתה הייתה אומר אני נשבע שאני אוהב !? אותי !? או את עצמך 
שיקרת לעצמך ללב שלך גם עם אהבת וגם עם לא אבל מי שאוהב לעולם לא עוזב 
אבל אתה הלכת ואשרת אותי לבד מול כולם 
להרגיש 9 חודשים את הדבר הקטן הזה שגדל לי בבטן לעזוב תבית משפחה והורים 
בלי שום מילים .. 
9 חודשים סבלתי את הבטן הזאת גדלתי 
חשבתי שזאת תיהיה חוויה בלתי נשכחת אמרתי לעצמי שאת התינוק אני על עצמי לוקחת טיפשה !? 
כן אתה צודקת אני טיפשה שאהבתי טיפש כמוך .. 
טיפשה שחשבתי שאתה אוהב 
וטיפשה שעכשיו אני שונאת 
כול כך שונאת .. 
הסתכלתי לעבר בטני נשאתי אליה עיניים גדולות רק בתוכי בכיתי בדמעות יבשות 
״ את תפתחי דף חדש ״ נסיתי לחייך לעצמי 
״ את לא תתעני ביסורי מצפון לך לא יהיה על מה להתחרט נכון יש בי צלקת קטנה בבטן אבל עם הזמן היא תגליד 
חשבתי על זה שבקיץ הבא אני יכול ללבוש ביקיני ואפחד אפילו לא יוכל לדעת שבבטן הזאת היה גדל אדם לא חשבתי על כלום אחרת , זו שבלב ולא שאלתי את עצמי כמה שנים תחלופנה שגם צלקת זו תעלה ארוכה 
״ לא רציתי להיכנס להיריון בגיל שש-עשרה,״ אמרתי לעצמי . ״ זה היה פנצ׳ר״ 
מאוחר לעשות הפלה הוספתי כאילו מישהו מקשיב לי .. 
אילו הייתי מגלה את זה בחודש השני או השלישי אני בטוחה שהייתי עושה הפלה . ולא הייתי מאשימה את עצמי ברצח .. 
ואז שמעתי את הקול בטוחי אומר 
סיגל אל תחשבי על העבר 
לא ידעתי מה לעשות עם התינוק שגדל ברחמי . אבל לעולם לא רציתי תינוק מת !