רציתי לדעת הכל
כשהייתי קטנה היה לי חלום, רציתי לדעת כל דבר שרק אפשר, רציתי לדעת הכל.
רציתי לדעת על כל השמשות הכחלות והכוכבים, אז ציירתי ציורים על ניירות לבנים, ציירתי שמשות כחולות וכוכבים משונים אך רגילים מדברים.
רציתי לדעת מה נמצא על כל כוכב, אם הוא חי, או לא-חי בהגדרות שלנו, אך חי, אז גלגלתי נייר לבן והצמדתי לעין. דמיינתי שאני רואה למרחקים, רואה בני אדם לא חיים אך חיים, ומיני יצורים לא הגיוניים אך הגיוניים.
רציתי להכיר את כל היקום העצום, ומעבר לו, אז נשכבתי על מיטה בעלת מצע שעליו מצטיירים כוכבים ודמיינתי שאני האדם הראשון שדרך על מיני כוכבים אמיתיים, והאדם הראשון שגילה זן חדש של יצורים, שאולי כבר יודעים עלינו, ואולי בכלל, כל מסך הכוכבים הזה הוא רק מסך, רק דף שחור ועצום, שחוררו בו נקודות זעירות. וכל התמונות, והטיסות, והאסטרונאוטים, אולי הכל שקרים. אולי מישהו מלמעלה עכשיו עלינו מביט, מגחך בידיעה שלעולם לא נדע, ולא נרצה להבין שזה כך. אולי מעבר יש פיות שלא רוצים להרע להן, או יצורים שיודעים שאנחנו שם, או בני אדם כמונו בדיוק, שעולמם טוב, ועולמנו הוא המקום שאליו הם הולכים לאחר שהם מתים. אולי העולם הזה הוא גן עדן, בשביל אלה שמעבר, אולי אפילו בשבילנו, ואנחנו הרסנו אותו במו ידינו, יצרנו דבר שלבטח יכול להשתוות לגיהינום.
תגובות (7)
זה בסוף לא היה קשור לכותרת, אבל זה מדהים. הכתיבה שלך מפליאה אותי כל פעם מחדש.
מפליאה. זה קיים, נכון?
קיים. קיים.
תודה רבה!
שאני אבין? כתבת עליי בגיל שבע? כי זה נשמע לי זהה…
זה כל כך יפה!!!!
גם אני חשבתי ככה כשקראתי XD נראה לי שרוב הילדים חושבים ככה, לא?
חחחח אולי…
תודה רבה גם לך!