אהבה בסגנון ספרדי 20 סיום

"אם זה אחד מהקטעים.." התחלתי לשאול אותו כשהוא שם את אצבעו על פי והתחיל לגחך "טוב סיימת,אפשר ללכת?" שאלתי אותו ודחפתי אותו ממני אך ללא הצלחה "סליחה על מה שאני הולך לעשות עכשיו" הוא לחש לי קרוב לפניי כדי שאוכל להרגיש את נשימתו "אם זה משהו.." התחלתי לומר לו כשהרגשתי את ידו על לחיי כשהוא משחק בשערי בידו השנייה,הוא נצמד אליי יותר ונישק אותי..הייתי המומה ועצמתי את עיניי כדי להבין שזה אמיתי..הוא התרחק ממני והוריד את פניו "סליחה" הוא לחש לי והתחיל ללכת אך תפסתי את חולצתו וקירבתי אותו אליי,
התנשקנו בשולי המסדרון השומם וזה היה מדהים הרגשתי את ידיו מחזיקות במותניי כששמעתי את טיפות הגשם מטפטפות על החלון "ואוו" הוא לחש כשפניו חיוכו חיוך מושלם.."כן" גיחכתי ועניתי לו כשאני מורידה את ידיי מצווארו "לא" הוא אמר והחזיר את ידיי אל צווארו "אני..אני צריכה ללכת" גמגמתי ופניי נהיו אדומות "את בסדר?" הוא שאל אותי ושם את ידיו על לחיי "מה?כן,מה..למה שאני לא אהיה בסדר?" שאלתי אותו מגמגמת במקצת "סתם" הוא חייך וליטף את פניי כשהסתכל בכל פרט ופרט בפניי "דין!" שמענו את דייגו צועק לדין מסוף המדרגות ומיהרנו להתרחק אחד מהשני "הנה אתה" דייגו חייך חיוך מאוזן לאוזן והעביר את מבטו ממני לדין שחייך גם,אבל היה משהו שונה בחיוך שלו,משהו מוזר,באותו הרגע הבנתי.."אני צריכה ללכת" אמרתי ופניתי לרדת בגרם המדרגות הקטן שנשאר "מה?כבר?" דין החזיק בידי בחוזקה "פשוט…בשנתיים האחרונות שנשארו לך…תתעלם ממני" אמרתי לו והורדתי את ידי ממנו כשפניתי לרדת בגרם המדרגות 'אאוץ'!' חשבתי לעצמי ותפסתי את היד שדין החזיק בה
ירדתי את המדרגה האחרונה ויצאתי מהלובי לכיוון השער "רוז!" שמעתי את דין מאחורי ונעמדתי עם פרצוף נפול "רוז" הוא צעק ברחבה וברגע כל הפרצופים עברו אליו , נעמדתי דום..לא יכולתי לזוז,יכולתי להרגיש את עיניי מתמלאות בדמעות והתחלתי ללכת,לא יודעת לאן,הסתכלתי על המדרכה והלכתי ישר..עצרתי לרגע במעבר החצייה וחשבתי עליו..ניסיתי לשכוח אותו אבל כל פעם ההרגשה שמילאה אותי ברגע הכי טוב שקרה באקדמיה הזאת..עלה לראשי ומילא אותי,התחלתי לשמוע צפירות רועשות סובבתי את פניי הצידה כשראיתי משאית ענקית מתקרבת לעברי,קפאתי במקום ולא יכולתי להוריד את מבטי כשהרגשתי מישהו מושך אותי אחורה ומאותו הרגע אני לא זכרתי כלום כאילו נפלתי לבור שחור הייתי אטומה מרעש,מהכול 'אלוהים אדירים רוז! איך יכולת לעשות את זה? לנשק אותו? מה עובר עלייך? הבחור הזה מצליח לעשות לך משהו בלב! ואת לא אוהבת את זה! זה דין! הבחור שעצבן אותך,הבחור שאגו עצמי ממלא אותו,הבחור שאת לא יודעת כמעט כלום עליו..' מחשבות עברו בראשי כשהרגשתי כאב שורף בראשי התחלתי לשמוע דיבורים.."צריך להביא לה ארוחת בוקר" שמעתי קול של ילדה "לא! צריך להביא לה דוב ענקי" קול של ילד ענה לה,התחלתי להרגיש אצבעות קטנות מטיילות על פניי..פקחתי את עיניי וראיתי חבורת ילדים קטנים בוהים בי "אממ..היי?" שאלתי וראשיהם הסתובבו לרגע "קדימה צריך לתת לה מנוחה" שמעתי קול עבה אומר לילדים בספרדית ולאט לאט כולם הלכו "אז את בטח רוז" ראיתי בחור עם שיער חום ועיניים כחולות,הוא היה כהה וחיוך לבן היה על פניו "אני מייק" הוא חייך וסידר לי את הכריות "היי מייק" עניתי לו וחייכתי "אפשר לשאול שאלה?" שאלתי אותו עם חיוך "כן,בטח" הוא ישב נשען על קצה המיטה "איפה לעזאזל אני נמצאת?!" אמרתי בכעס וראיתי אותו מתחיל מחייך "את לא..כלומר..ה.." הוא התחיל לגמגם כשהוא מנסה להסתיר את חיוכו "מאמה!" הוא צעק ובין רגע הופיעה אישה בשנות החמישים לחייה עם שמלה אדומה ופרחים בשערה "מה מי.." היא התחילה לדבר כשנעצרה בפתח הדלת עם חצי פה פתוח וחיוך קטן על פניה,חייכתי והיא התקדמה לעברי וישבה על שולי המיטה קרוב אליי "היא יפיפייה" האישה מלמלה והעבירה את ידה על פני "כנראה שהוא צדק" האישה סובבה את מבטה אל הבחור שקוראים לו מייק "מי צדק?" שאלתי עם הבעה מבולבלת על פני "דין..אף פעם לא חשבתי שבאמת תהיה לו חברה ספרדייה,את יודעת למה..עם עבר כמו שלו" האישה הורידה את מבטה וכעבור כמה שניות הרימה את פניה ויכולתי לראות את האושר שמילא אותה "חברה? עבר כמו שלו? על מה את מדברת גברת?!" שאלתי אותה וכיווצתי את פניי "הו לא תקראי לי מאמה.." היא חייכה והוציאה מתוך הארון מכנסונים וגופייה והניחה אותם על המיטה "לכי תתקלחי" היא חייכה ומשכה את מייק שבהה בי עם חיוך "וואו" אמרתי והוצאתי הנחה 'מקלחת!' חשבתי לעצמי ונכנסתי אל המקלחת שהייתה בחדר שבו התעוררתי..
לבשתי את הבגדים שהיו מונחים על מיטתי ופתחתי את הדלת לאט,הלכתי במסדרון הקצר כאשר הגעתי לגרם מסדרון ארוך מעץ חום,שמעתי את קולות הדיבורים והצחוק..הצצתי טיפה מתחילת גרם המדרגות וראיתי את דין יושב שם..בראש שולחן עץ גדול,מחייך וצוחק ועברה לי ההרגשה הזאת,כמו..כמו גל חום שעובר בכל הגוף ומצמרר אותך "מי את?" הסתובבתי וראיתי ילדה בת שש מסתכלת עליי ומחכה לתשובתי "רוז" אמרתי מכווצת גבות "רוז מה?" היא צעקה ואני זזתי טיפה אחורה מהבהלה "רוז חוארס,המפקדת?"
"אהה את החברה של דין!" היא צעקה ויכולתי לשמוע את הרעש מפסיק "ליה!" שמעתי קול של אישה קוראה לה והילדה שמסתבר שקוראים לה ליה החזיקה בידי והשיבה לאימה "אמא הנה חברה של דין!" היא צעקה והובילה אותי בהמשך המסדרון "ילדה,ילדה,ליה" ניסיתי לעצור אותה אך ללא הצלחה..ירדנו במורד המדרגות כשהיא רצה לאמא שלה והשאירה אותי לבד מול כל הפרצופים שבהו בי "היא ממש דומה לה" שמעתי אחד מהאנשים אומר חיפשתי את דין בין האנשים וראיתי אותו שם מחייך ומסתכל לי בעיניים
התמקדנו אחד בשני אבל מהר מאוד התעשתי וחזרתי לעצמי "תעזבו את הילדה בשקט! בואי את רעבה?"
שמעתי קול נשי וסובבתי את מבטי וראיתי את מאמה מחייכת "אממ כן" אמרתי וחייכתי
היא הובילה אותי לעבר המטבח ששם היה אוכל בכמויות רציניות "סליחה" שמעתי קול של שתי נערים שמסתכלים עליי בהלם "סליחה על מה?" שאלתי אותם וגיחכתי "על..על..את יודעת..על.." הסתכלתי עליהם מחכה לתשובה "הם מבקשים סליחה על זה שהם מתנהגים כמו שתי מטומטמים לידך" דין תפס בצוואר שלהם וחייך אליי "דין,תעזוב אותם" מאמה אמרה לו כשהכפית בידה ומכסה הסיר על השיש השחור "עזבתי" דין אמר ושתי הנערים נפלו על הרצפה,אחרי כמה שניות שבהם הם זייפו כאב הם קמו וברחו "היי" דין אמר והתקרב אליי כשידיו בתוך הכיסים "היי" חייכתי וסובבתי את הראש רגע למאמה שחייכה חיוך גדול,החזרתי את מבטי אל דין שהיה קרוב אליי נורא "אממ תודה ש..'הצלת' אותי.." אמרתי מגמגמת מהמצב שנוצר,ראיתי את דין מהנהן ולאט לאט מתקרב אליי עוד יותר כשאני מרגישה את נשימותיו על עורפי ואת ידיו מוצאות את דרכן אל מותניי "אוי קוראים לי" מאמה אמרה ומיהרה לצאת מהמטבח "קוראים לך? מוזר,אני לא שמעתי" ניסיתי לגרום לה להישאר אבל זה היה מאוחר מידי "חברה?" לקחתי את המגבת שהונחה סמוך לידי והרבצתי לדין "מה זה היה הרגע?" הוא כיווץ את פרצופו בכעס ושאל "אנחנו לא ביחד!" אמרתי לו והוא מיהר לסתום את פי עם ידו "חכי רגע" הוא אמר והלך לסגור את דלת המטבח לא עד הסוף "מה זאת אומרת לא ביחד?" הוא שאל אותי ונישען על הקיר כשכל שנייה הוא מסתכל אם מישהו הגיע
"אולי התנשקנו,דין אבל..זה לא היה אמיתי! אתה מנשק כל אחת בימי שני וחמישי" אמרתי לו והתהפנטתי מעיניו "מה את מנסה לומר לי? שניצלתי אותך?" דין התחיל להתקרב אליי ושאל "דין מישהו יכול לבוא כל רגע" אמרתי לו והסתכלתי על הדלת,הוא החזיק את פרצופי בעדינות וסובב אותי בעדינות אליו "תעני לי" הוא קירב את פניו אליי ושאל "כן,אני חושבת שניצלת אותי" אמרתי לו והתרחקתי ממנו "רוז,אני לא ניצלתי אותך" יכולתי לשמוע את קולו העדין מתחיל לכעוס "אני לא מאמינה לך" אמרתי לו ונשענתי על השיש "דין..אני לא יכולה לדעת אם מחר ימאס לך ממני ופשוט תזרוק אותי..אני לא יודעת מתי אני אמאס עליך..דין,אני לא יודעת עליך כלום.." הסתכלתי עליו והוא התקרב אלי ואחז בידי "בסדר..בואי" הוא יצא מהמטבח ואני אחריו כשאנו אוחזים אחד בשני בידיים,כל המבטים הופנו עלינו וחייכו אלינו "תתעלמי מהם" הוא לחש לי והוביל אותי לפניו "קצת קשה" אמרתי לו והוא גיחך,עלינו שנינו במדרגות ודין הוביל אותי לחדר קטן עם מיטת יחיד במרכז,הקירות היו מקולפים והיה ריח לא נעים בתוכו "הבאת אותי למרתף?" שאלתי אותו כשאני מסתכלת על החדר "זה היה החדר שלי" הוא עמד במרכז החדר ושילב ידיים "מה?" שאלתי אותו בתדהמה "כשהייתי בן 10 אבא שלי נטש אותי.." הוא הוריד את מבטו והרימו שוב "דין.." באתי להתקרב אליו אך הוא ניסוג לאחור והמשיך "חייתי ברחוב 4 שנים..ישנתי בבתים נטושים שונים בכל לילה עד שיום אחד דוד פדריקו..הציע לי להצטרף ל 'ארגון' שלו..אני הייתי סוג של מכונת הרג בשבילו עשיתי דברים איומים..עשיתי דברים שאפילו בחלומות הכי גרועים שלך לא היית עושה..עד לפני שנה..כשאזרתי מספיק אומץ אמרתי לו את מה שאני חושב על ה 'ארגון' שלו..ועליו" הוא עמד ליד החלון והסתכל עליי "ומה קרה אחר-כך?" שאלתי אותו בשקט והרמתי את מבטי קצת "אחר-כך חזרתי לרחוב..אמא שלי נפטרה כשהייתי בן 9 אז לא היה מי שיטפל בי כי אבא שלי גם החליט שהוא רוצה לפתוח חיים חדשים..שלא כוללים אותי,ואז..הגעתי לאקדמיה הכול היה טוב ויפה עד שהתלמידה החדשה הגיעה כולם התאהבו בה ונהיו חברים שלה היא גם רקדה ממש יפה והיופי שלה..היה מחזיר עיוורים לראות" הוא התקרב אליי וחייך "כל פעם שהייתה נמצאת לידי לא הייתי מתרכז,הייתי רוצה לקחת אותה לעצמי התחלתי לחשוב עליה..הרבה..אבל ידעתי שהיא לא תרצה אותי..היא ראויה למישהו יותר טוב ממני אז וויתרתי" הוא אמר לי וחיבק את מותני "אם אני אגיד לך שאתה לא היחיד שהרגיש ככה נוכל לצאת מהחדר הזה?" שאלתי אותו ושנינו צחקנו "תלוי..אני אצטרך לשמוע אותך אומרת את זה" הוא אמר והסתכל עלי עם חצי חיוך על פניו חייכתי אליו וקירבתי את פניי לשלו ונגעתי לו קלות על השפתיים "זה עונה לך על השאלה?" לחשתי לו והרגשתי את ידו מחזיקה בראשי ומושכת אותי אליו "מה שאת עושה לי" הוא נאנח ואמר כשעיניו עצומות..הסתכלתי עליו וחייכתי,הוא פתח את עיניו ונישק אותי..