אהבה עד הסוף

קולך הרך מדבש עדיין מהדהד באוזני,
עיניך מלאות באור נוצץ כוכבים לא נעלמים מזכרוני.
המבט החם הטעם החם של שפתייך לוחשות לי ברוך,
ברוך הזה איך שאתה נוגע בפניי עם ידייך.
אלוהים הוציא אותנו מלמעלה אל אדמה,
התהליך ארוך הפרדה כואבת והנשמה חזורת אל האדמה.
את שערי גן העדן עוזבת עם כאב ועם ידיעה שאני נפרדת ממך,
ואיני רוצה להיפרד ממך אהובי אני רוצה להיות שלמה מחוברת עליך.
מדוע אלוהים מחזיר אותנו לכאן וגורם לנו לחפש זה את זו?
תמיד אני תוהה אהובי האם נחזור להיות כמו פעם או אלך עם גבר אחר?
האם אמצא אותך האחד שלי?
האם מצאתי אותך כבר האם זה אתה?
אני כל לילה מבקשת מאלוהים לראות אותך שוב בחולומותיי,
אני מתגעגעת אהובי ומפחדת שלא ראה את פניך את עיניך,
ולא אטעם את טעם שפתיך לא הריח את ריח גופך לא אשמע את קולך.
השחר מגיעה הזיכרונות נעלמים רק בלילות הארוכים הן חוזרים.
הנשמה זוכרת וההיגיון לא זוכר שכח אותך הלב מתגעגע ומחפש אחריך,
אלוהים בשמיים מחייך ויודע שאפגש איתך שוב שאחפש אחריך.
ואתה אחרי מחפש ואומר לחברים אני רוצה את האחת שלי,
כפי שאני רוצה אותך קרוב אליי.
מגיעה יום בהיר ואנחנו נפגשים שוב ואהבה חדשה עבורינו,
והנפש יודעת שאתה האחד והנפש שלך יודעת שאני האחת.
אתה מחייך אליי ואני עליך מתאהבים לעולם גם אם לא ממבט ראשון
הזמן טס והאהבה טסה איתנו ומתעמקת בליבינו אנחנו לא נפרדים לעולם.