פעם היית שם

"היום כל אחד מכם יקבל שם של תלמיד אחר.
אתם תצטרכו למצוא רגע אחד בו שניכם תהיו לבד ולהגיד לו 'תפסתי אותך'.
ככה אתם בעצם הורגים אותו, והוא ייתן לכם את שם התלמיד אותו הוא היה צריך להרוג, ומעכשיו – הוא הקורבן שלכם… יש שאלות?"
כל כך חיכיתי לרגע שהקיץ כבר יתחיל! ועכשיו, בלי להרגיש, הסוף ממש קרוב….
אין ספק שזה היה הקיץ הכי טוב בחיים שלי.. חוץ מדבר אחד….
כל כך רציתי משהו שיסעיר אותי, הרפתקה חדשה.. במילים אחרות – רומן קיץ..
מי לא רוצה לאהוב ולהרגיש נאהבת?
אבל עד עכשיו לא ראיתי אף אחד שמצא חן בעיניי במחנה… ורק שבועיים נשארו עד שכל הטוב הזה ייגמר… דבר אחד בטוח – אהבה כבר לא תצא מפה..
קיבלתי את השם של התלמיד\ה שאני צריכה להרוג. רון – שנה שנייה?
לא מכירה אותו… טוב אני אצטרך לחפש אותו אחר כך..
כמובן שאני לא ממש זהירה, יש לי נטייה לסמוך על כולם.. אז הסכמתי ללכת עם דביר לזרוק משהו לפח ושנייה לאחר מכן מצאתי את עצמי מתה.. אפילו לא הספקתי למצוא את הרון הזה מהשנה השנייה…
"את כל כך עלובה במשחק הזה" אמרה לי מאי וצחקקה.
"תצחקי תצחקי… עוד מעט את תמצאי את עצמך מתה עוד לפני שתרגישי.. אה ודרך אגב, את מכירה אולי את רון מהשנה השנייה?" שאלתי.
"בטח, הוא איתי בבית ספר.. מה עוד לא הכרת אותו? אה הנה, הוא בדיוק שם". מאי הצביעה לי לפינה השמאלית שבחדר.
"לא ראיתי אותו אף פעם" אמרתי. באמת זה היה מוזר שכבר שלושה שבועות אני במחנה ואני לא זוכרת שאי פעם דיברתי איתו…
"היום בערב נוסעים לבאולינג, זוכרת?" אמרה לי מאי.
"יואו שכחתי לגמרי! יהיה ממש כיף!" אמרתי בהתרגשות.

***

"תתחלקו בבקשה לקבוצות של חמש, ותעשו חיים!" צעקה ליאל המדריכה.
"בואי שנייה לשירותים" צעקה לי מאי מסוף המסדרון.
"אם רצית שכל המקום ישמע, הצלחת" חייכתי אליה. היא כל כך מצחיקה אותי לפעמים. לא יודעת איך הייתי שורדת פה בלעדיה..
"תגידי מה הקטע בינך לבין רון?" היא שאלה פתאום.
"מה הקטע?" שאלתי בהפתעה.
"נו באמת… כולם ראו איך הוא הסתכל עלייך.. הוא דלוק עלייך ברמות!" היא צרחה בהתרגשות.
"תגידי השתגעת? אני מכירה אותו בקושי יום וחצי, ולא החלפנו אפילו מילה… את חיה בסרט!" אמרתי.
"טוב מה שתגידי… אני את שלי אמרתי" היא אמרה בגיחוך.
"יאללה בואי לבחוץ" גררתי אותה מאחוריי.
יצאנו מהשירותים לכיוון הקבוצות, ופתאום מאי החליטה שהיא פשוט לא יכולה לסגור את הפה שלה.
יש לה נטייה לעשות לי בושות בצורה הכי גרועה שיש!
רון עמד בצד עם אסף והסתכל עליי. לא עלינו, בזה הייתי בטוחה. רק עליי.
לאט לאט התקרבנו לכיוונם, ופתאום זה קרה.
"הנה את רואה? אמרתי לך שהוא דלוק עלייך?" צעקה מאי ודחפה אותי על רון.
פשוט לא יכל לקרות לי דבר יותר מביך מזה. אני די בטוחה שהפרצופים שלנו החליפו צבעים באותה שנייה. ואם זה לא מספיק, לא היה בן אדם אחד שלא הסתכל עלינו באולם הבאולינג.
אוי מאי. איך שאת הולכת לשלם על זה..