ללכת אחרי ליבך…

במקום להעיר כל מיני הערות דקדוקיות ותחביריות – אני אלך על החפירה הפילוסופית.
אני מבינה שהתכוונת למשפט "אל תקשיבי לאחרים" במובן של לא להקשיב לעלבונותיהם, אבל המשפט הזה מעט בעייתי עבורי.
האם עלינו להישאר צמודים לדרכנו ללא להקשיב להצעותיהם של אחרים? לניסיונם? האם עלינו להתעלם מקריאותיהם של האנשים סביבנו, כשהם צועקים אלינו שאנחנו עוברים על דרכם שלהם? האם עלינו לסרב לעלבונות, גם אם הם מחשלים ומבססים את דרכנו?

(כל השאלות הללו אינן בגדר ביקורת עלייך או על שירך, אלא בגדר דיון פילוסופי)

אני חושבת שיש להקשיב לאחרים, גם לדברים הרעים והפוגעים שיש להם לומר, אבל לקבל את ההחלטה שלך. הקשבה אינה מחייבת ציות עיוור, על כן – אין לפחד ממנה.

זו דעתי. אשמח לשמוע מה דעתך :)

יפה!
אם את רוצה, כדאי שתצמצמי את הרווחים שבין הפסיקים וסימני הקריאה למילה עצמה. ואני אישית הייתי מורידה "ליבך" אחד.
דבר אחרון, כתבת "תתגברי על פחדיך ופשוט ליהנות מהחיים" אני הייתי משנה את ה"תתגברי" ל"להתגבר", או לחלופין את ה"ליהנות" ל"תיהני".
בכל אופן, זה יפה. אהבתי :)

זו אני כן קראתי את הסיפור שלך ואני חושבת שהו ממש יפה את רק צריכה אם תעשי עוד שיר בתים!! בלי שאת עושה בתים זה סיפור וזה מאפיין של שיר
ממני אחותך שירה!