לב מקרח? <3 פרק 2

אחרי המקלחת התלבשתי בג'ינס גבוה וחולצה לבנה נופלת, שמתי האווינס הסתכלתי בשעון וראיתי שעוד רבע שעה הארוחה מוכנה.
חייגתי למאי, מאי הייתה החברה היחידה שלי בעיר הקודמת שלי.. אני ממש מתגעגעת אליה אבל יותר טוב בשבילה שעזבתי אותה, ככה היא תשאר מחוץ לצרות שאני תמיד נכנסת לתוכן.
"הלו?" שאלתי בקול מהוסס
"ליןןןןןןןןןן" צרחה מחרישת אוזניים נשמעה מתוך הטלפון, חחחח היא לא השתנתה..
"מאיוש מה קורה?"
"הכל בסדר.. אני לא מאמינה שעזבת אותי" אמרה בעצב
"תאמיני לי שזה לטובתך, חוץ מזה לא הייתה לי ברירה" הייתה לי נימה דומה לנימה העצובה של מאי אבל רק לה מותר לראות את הרגשות שלי.. מבחינת כולם יש לי לב קרח אסור לי לחשוף את החולשות שלי..
"עדןןןןן תעזוב אותי אני מדברת בטלפון" מאי צעקה וצחקקה
"מאי? באלך לספר לי משהו?" שאלתי בהפתעה
"אממ לא?.. מה?.. כן?.. חח כן.. אני ועדן ביחד" אמרה בגמגום ויכלתי לשמוע אותה מסמיקה אפילו דרך הטלפון..
"מזל טובב!! ידעתי שבסוף תגמרו ביחד.." אמרתי באנחה וחיוך עלה על פניי
הם תמיד אהבו אחד את השני אבל אף פעם לא עשו עם זה משהו..
השעה הייתה 20:00 נפרדתי ממאי שמתי בושם וירדתי למטה.
כולם ישבו מסביב לשולחן, כשאני אומרת כולם אני מתכוונת לכל החתיכים של פתח תקווה, מה זה? שמעון סרסור של ערסים או שזה רק נדמה לי? מאיפה כל החתיכים האלה צצו פתאום, הרהרתי לעצמי..
"תכירו כולם זו לין הבת שאף פעם לא הייתה לי, מהיום היא תגור כאן באחוזה.. אני מבקש להתנהג כראוי" אמר ותקע לכל הבנים מבט חודר
כולם הנהנו חוץ מאיזה אחד שישב מצידו הימני של שמעון, הפנים שלו נראו זעופות
"אני לא מבין למה היא צריכה להיות פה! שישימו אותה באיזה פנימיה וזהו מה אנחנו בית יתומים?!"צעק אותו אחד שהזעיף פנים, הייתי בשוק.. מי הוא שידבר אליי ככה?
"אביאלל!! תדבר יפה אל האורחת שלנו.." שמעון בא להמשיך את המשפט אבל אני קטעתי אותו
"תלמד לדבר לנשים חתיכת ערס צעצוע מפגר.. אני פה לא מרצוני אלא רק בגלל שהבטחתי לסבתא שלי אז תתחיל להרגע כי אני לא אחד החברים הטיפשים שלך שתוכל לדבר אליי ככה!! מובן?" צעקתי בחזרה אליו
מישהו שישב ליד אביאל הזה גיחך ולחש לו "העמידה אותך במקום הא?"
אביאל התעצבן והעיף לו כאפה לעורף
"סתום תפה אברג'ל" סינן בשקט
"אבא לא ידעתי שרצית בת פרחה שתעשה בלגאנים בבית.. אם ככה הייתי מביא את אחת החברות שלי לגור פה, הייתה עושה את העבודה" אמר בחיוך מרוצה לכיוון שמעון
אז הוא הבן שלו?.. אוח עם מי הסתבכתי אין לי כוח לריבים עכשיו
"אביאל סתום את הפה, אני לא אוהב את ההתנהגות שלך לבנות ושנינו יודעים את זה,, אני לא ארשה שתתנהג ככה אליה" אמר והצביע עליי
אביאל גילגל עיניים ופתאום לינדה צצה משום מקום
"בואי נכיר לך את כולם" אמרה בחיוך שמנסה לצאת מהמצב המביך שנקלענו אליו
"זה אביאל כמו שהבנת" אמרה והצביעה עליו
"זה רון, אדיר, אושר, אופיר ואוראל" אמרה והצביעה על כל אחד מהם
"הם חברים של המשפחה שלנו והם גם גרים כאן אז כדאי שתסדרו" אמר שמעון
"כל עוד אף אחד לא יעצבן אותי הכל יהיה טוב" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף אל עבר אביאל
"כן בטח." אמר אביאל, תקעתי בו מבט וכולם היו בשקט
"טוב בואו נאכל האוכל מתקרר" אמרה לינדה, נשבעת אני אוהבת אותה, היא הכי שפויה פה
כולם אכלו בשקט וכשסיימתי לקחתי את הכלים ושמתי אותם בכיור
"שמעון אני יוצאת לסיבוב בשכונה" אמרתי ובאתי ללכת אבל הוא קטע אותי
"אין מצב שאת הולכת לבד.. מאוחר כבר, אביאל לך איתה" אמר בסוג של פקודה אל עבר אביאל
"זה בסדר אני יכולה להסתדר בכוחות עצמי אני לא צריכה אותו" אמרתי בזלזול
"אני לא הולך להגן על הברבי הזאת" אביאל אמר
"ברבי אחותך, תתחיל להרגיע את הדיבור שלך": אמרתי בעצבים
"טוב תרגעו תרגעו, שמעון אל תדאג אני אלך איתה הכל טוב" אמר רון , זה שישב ליד אביאל בשולחן אני מניחה שהם חברים טובים..
שמעון הנהנן ואני התקדמתי לכיוןן הדלת, רון הזה השיג אותי וחייך
פשוט התעלמתי ויצאתי
"את יודעת אומרים תודה.."
"פפפ תודה? לך? לא נראלי.." אמרתי בזלזול בזמן ששנינו הולכים במדרכה
"כן, אם לא אני, היית תקועה עכשיו בחדר כי לא היו נותנים לך לצאת" אמר בחיוך מנצח
"אני לא צריכה את ההגנה שלכם.. הסתדרתי 10 שנים בכוחות עצמי, אני לא חושבת שמשהו צריך להשתנות עכשיו" אמרתי לרון
"אוו חחח את אפילו לא יודעת למה נכנסת.. תאמיני לי שמהיום הכל הולך להשתנות בחיים שלךך" הסתכלתי עליו במבט מוזר ופשוט התעלמתי
עשינו סיבוב קטן והחלטנו שנחזור "לבית"..
כשהגענו לא היה אף אחד בסלון חוץ ממני ומרון, הוא קיבל שיחת טלפון והבעת פניו השתנתה
"כן.. אוקיי טוב 2 דקות אני שם" אמר למי שזה לא היה בטלפון, מה שאני יודעת זה שהוא מודאג..
"קרה משהו?" שאלתי אותו
"כן, כל הבנים לא בבית אני צריך להצטרף אליהם.. כנסי למשרד של שמעון הוא יסביר לך הכל אני חייב לזוז" אמר והלך
לא הבנתי כל כך מה הקטע אבל נכנסתי לחדר של שמעון
הוא היה שם לבד, "לין אני מבין שזה חדש לך אבל את תצטרכי להתרגל לדפוק בדלת כשאת נכנסת לפה" אמר בקול נוקשה
"טוב.." אמרתי בקול מהוסס
"בא לך להסביר לי מה קורה פה?" שאלתי גם בנוקשות
"אוקיי תקשיבי לין, לא רציתי להכניס אותך לקטע הזה אבל אין כל כך ברירה.. העניינים הסתבכו" אמר והסתכל עלי במבט רציני
"נוו דבר כבר" זירזתי אותו
"זה לא דבר פשוט לספר אבל תראי.. אני ראש ארגון פשע כל מי שהיו בארוחה היום הם החיילים שלי, חוץ מאביאל.. הוא הבן שלי וכשאני אמות הוא יקח את התפקיד שלי" אמר באנחה
"מה?.. פשע? על מה אתה מדבר?.." לא הבנתי כלום.. מה פשע עכשיו מה הוא רציני?
בעצם עכשיו כשחושבים על זה.. זה מעולה, כך אני אוכל למצוא את הרוצח של ההורים שלי..
עלה על פניי חיוך, לעומת המבט המבולבל שעלה על פניו של שמעון
"למה את מחייכת? את לא אמורה לפחד או משו כזה?" שאל ללא הבנה
התחלתי לצחוק "לפחד? אני? חחח ממש לא.."
"טוב בקיצור כל החיילים נשלחו עכשיו למשימה, וזה מאוד מסוכן שאת גרה פה אבל אין ברירה אני לא הולך להעביר אותך לשום מקום אחר.. את הולכת לעבור סדרת אימונים שיכניסו אותך לכושר כך שתוכלי להגן על עצמך, רק ככה אני אהיה רגוע"
"מאז שאני בת 7 לקחתי שיעורים להגנה עצמית, אני חושבת שאני אתרגל לאימונים בקלות"
אמרתי וחייכתי
"את מוכנה להסביר לי מה פשר החיוך הזה? " שאל שמעון
"כן.. זוכר מה קרה לפני 10 שנים?" שאלתי אותו
"כן, מה זה קשור עכשיו?"הוא הסתכל עליי במבט שמחכה לתשובה
"אז נשבעתי לנקום.." אמרתי בחיוך
"והאימונים האלה רק הולכים לעזור לי.. אני רוצה להצטרף לעסק" אמרתי נחושה
בהתחלה שמעון הסתכל עליי כאילו נפלתי מהשמיים.. הוא חשב כמה דקות ואמר
"תראי לין אני לא אשקר לך.. העסק הזה נורא מסוכן, ובדרך כלל נשים לא מורשות להכנס אליו, אבל בגלל שאת מקרה מיוחד אני מוכן לחשוב על זה.."
הסתכלתי עליו בחיוך
"שמעון אתה תראה שלא תתאכזב.. אני אתחיל באימונים כבר מחר ואחרי כמה כאלו שיחזירו אותי לכושר תוכל לעשות לי מבחן, מה אתה אומר?" המשכתי והחיוך לא ירד לי מהפנים
"אני אחשוב על זה.. בינתיים תעלי לחדר שלך ותנוחי קצת.. מחכה לך מחר יום מעייף"
אמר ושנינו חייכנו
"תודה שמעון" אמרתי ויצאתי מהמשרד
עליתי לחדר ונשכבתי לישון.. כל הלילה היה מרוח לי חיוך דפוק על הפנים
סופסוף אני הולכת לקבל את הנקמה שכל כך חיכיתי לה.. אני חייבת להוכיח את עצמי בפני שמעון! וככה עם המחשבות האלו נרדמתי,
התעוררתי בבהלה מרעש חזק שנשמע מהסלון,
המשך יבוא ;)