התאהבתי בערס ? – לוטן ואלמוג, פרק 25

פרק 25 –

– נקודת המבט של אלמוג –
"משהו בי כבוי מאז הלכת הייתה בך אהבה או שהכל היה משחק"
היה לי טלפון, הסתכלתי על הצג: דודה שלי היפה
מה היא רוצה עכשיו זאתי, וואלה העלתה לי עצבים יותר מדי אתמול עם מה שהיא אמרה על הסטוצים
הוציאה אותי ילד זבל
״אה מכוערת ?״ עניתי לה בצלצול השני שהיא התקשרה
– ״אתה נוסע היום למסיבה של דולב ?״ היא שאלה
״כן למה ?״ שאלתי
מה יש לה לחפש אצלו ?? הוא מהסוג שלי, לא אוהב שהיא מתקרבת לילדים מהסוג הזה
כאילו יודע שאני זה הילדים האלה, אבל ככל שאני משאיר אותה מחוץ לעסק הכל טוב
– ״יש מצב אני ולוטן באות איתך ?? פליזז״ שמעתי אותה מתחננת לי בטלפון
שונא שהיא עושה את זה
– ״נו מה יש לך מטומטמת די להתחנן אליו״ שמעתי את החברה שלה הגמדה הזאת אומרת לה
״מה לך ולדולב ?״ שאלתי
שלא תחפש שטויות לעשות זאתי, היא כמו אחותי הקטנה! אם קורה לה משהו זה אומר שקורה לי משהו
– ״מה אכפת לך ?״ היא שאלה
״זין לוקח אותך״ אמרתי ובאתי לנתק
– ״טוב טוב טוב״ היא אמרה מהר
יודע שזה תמיד עובד עליה
– ״לוטן מעוניינת בו״ היא אמרה
– ״יבת זונההה!!!!!״ שמעתי את הגמדה אומרת
מאז הנשיקה המזדיינת הזאתי, ל-א מפסיק לחשוב עליה, וכמה שאני מנסה להיות נחמד .. הילדה פשוט קשה איתי אחושרמוטה
אין דבר כזה שמישהי אומרת לא לאלמוג סויסה, זה אפילו לא מסתדר במשפט מרוב שזה לא הגיוני
״זה לא מישהו בשבילה תגידי לה״ אמרתי
באמא שלי אין לי כוח להיות כל הערב בייביסיטר של שתי הקטינות האלה
טעות אחת לא במקום ומישהי משתיהן מוצאת את עצמה עם לב שבור
ונודר שמי שיפגע בשתיהן, יכאב לו…
– ״נו מה אכפת לך ? אם יקרה משהו על אחריותי״ היא אמרה
נודר כמו ילדות בכיתה א׳, מזלה שהיא בת דודה שלי ואני אוהב אותה
״טוב ימכוערות טוב, 10 תהיו מוכנות״ אמרתי וניתקתי לה
הוצאתי סיגריה, אחרי זה את המצית
הדלקתי, אחחחח עוד שבוע עובר לו
לא מאמין שאני גר אצלם כבר איזה חודש, אפילו על אמא שלי אני לא חושב.. שלא נדבר על אחותי
היה לי עוד צלצול טלפון, הסתכלתי על הצג: ״אחותי הקופה״
רק מדברים על הקופה וכבר היא צצה לנו
״אה נשמה ?״ עניתי והוצאתי את העשן מהפה
– ״הבית ריק בלעדייך״ היא אמרה ישירות
רומזת לי לחזור
״לא נורא אחותי הרבה זמן לא היה לכם שקט ממני״ אמרתי הוצאתי עוד עשן
– ״תאמין לי הספיק לנו כבר בלעדייך, אפילו נדב רוצה כבר שתחזור״ היא המשיכה לדבר
״אם נדב רוצה שאני יחזור מי אני שיגיד לא ?״ אמרתי בציניות מוחלטת
נדב ממש מעניין לי את הביצה השמאלית, למה מי הוא ? כולה שנה וחצי עם אמא שלי וחש את עצמו מינימום בורא עולם
– ״די להיות חרא ילד, כולם פה מתגעגעים אליך״ היא אמרה
״עוד מילים כמו לחזור, מתגעגעים ובית ואני שוקל גם לא לבוא לחתונה״ אמרתי והדלקתי סיגריה חדשה, כשאני עצבני אני מעשן כמו חיה רעה
– ״לפעמים אני לא קולטת איך אנחנו אחים״ היא אמרה
״סגרנו על זה שאת מאומצת לא ?״ שאלתי
– ״אה נכון כמעט שכחתי״ היא אמרה בציניות
״שמעי עדן, אני מתגעגע והכל אבל לא יכול עדיין לחזור, לא מתאים לי לראות מהבוקר עד הערב את הפרצוף תחת שלו דבוק בבית״ אמרתי לה הכי רציני
– ״אתה חושב שלי זה כל כך קל ?״ היא שאלה אבל לא באמת חיכתה לתשובה
– ״לא, ממש לא אבל מתרגלים אין מה לעשות״ היא ענתה על מה ששאלה מקודם
״אז אני לא בנוי לשינויים וחרטות מהסוג ז׳ שלכם״ אמרתי,
נודר שאני מתאפק לא לנתק לה
עם כמה שאני אוהב אותה, יש לי תגבול שלי והיא שניה מלעבור אותו
לא הולך להתרגל לאף אחד, טוב לי איפה שאני עכשיו וככה זה ישאר
– ״אז מה אתה אומר בעצם ?״ היא שאלה
״שאני לא הולך לחזור בזמן הקרוב-רחוק״ אמרתי
״תשלחו תהזמנה בדואר או משהו ואני אשכול לבוא״ אמרתי
לא סובל את העובדה שאמא שלי, הדבר הכי יקר לי בעולם, הולכת להתחתן פעם שניה עם איזה מכוער שלא הקים משפחה אף פעם
מאחל לה את הכי טוב בעולם אין ספק, אבל לא על חשבוני