Cancer- אוליבר. ~הקדמה
-נקודת מבט; אוליבר–
וברגע זה נגמר החופש הגדול.
לקחתי נשימה ארוכה ונכנסתי לתיכון.
ואז ראיתי אותה.
סקיילר, החברה הכי טובה שלי.
…שבמקרה אני מאוהב בה.
"סקיילר!" קראתי בכינוי שלה וחיבקתי אותה.
"אוליבר!!" היא אמרה עם חיוך גדול וחיבקה אותי בחזרה.
היא פתחה את הפה כדי לדבר, והצלצול קטע אותה.
היא שחררה צחוק קצר והלכה לשיעור.
"אני יראה אותך אחר כך" היא אמרה והפנתה גב.
הסתכלתי עליה הולכת בין כולם.
חיוורת יותר,
חלשה יותר,
עייפה יותר,
עצובה יותר,
איטית יותר, ממה שזכרתי.
…או שאולי אני סתם מדמיין.
תגובות (6)
הנושא הזה ממש מעניין אותי. אני אוהבת סיפורים עצובים ><.
תיקונים קטנים:
"אוליבר!!" – אין דבר כזה שני סימני קריאה. או אחד או שלושה ^^
*אראה
מחכה להמשך (:
כעיקרון, זה די סיכם את התגובה שלי.
עוד משהו, זה נורא קצר. אני מבינה שכפתיחה זה אמור להיות קצר אבל תשתדלי להאריך קצת בפרקים, קיי? בהצלחה לך~
כן, רציתי להעיר לה על זה. אבל זו פתיחה אז ויתרתי
XD תודה על התיקונים. לפעמים אני לא שמה לב ל'יראה' ן'אראה' cx
כמו ההערות למעלה… -,-
וזה פאנפיק (ג'אנר) ?
ותמשיכיייי
כן, זה פאנפיק. :c