השבויה הקווקזית פרק 13: הפתעה לא צפויה חלק א' מוקדש ל Smile =) ולבנות כולם :)))))))))

(כעבור יום)
"מה איפה אני?"

המשך יבוא…….

——–אלירן——-
"מה איפה אני?" הבטתי סביבי והייתי בחדר בהיר נראה כמו מלון.
"הו אני רואה שהתעוררת," שמעתי קול מוכר קמתי מהמיטה וראיתי את רז!
"מה אתה עושה פה אחי?" שאלתי אותו מתקרב אליו קצת הוא נראה עצבני כועס מאוד עיניו היו אותם עיניים כשלה שיער שחור ומבט כמו שלה כשהיא כועסת אש.
"מה אני עושה פה מה אתה עושה לכל הרוחות במועדון עם זונות?" הוא שאל אותי כועס ניכר זעם בקולו.
"תשאל את אחותך המושלמת," אמרתי עצבני חושב על מה שהיא עשתה לי אתמול ועל איך שהיא תמיד מנסה להשפיל אותי.
"טוב תתלבש יש לי שם בגדים נקיים תתקלח ובוא נצא יש לי הפתעה בשבילך ובשבילה." הוא אמר בקול מתון יותר.
"בסדר אחי," אמרתי לו לפני שנכנסתי למקלחת הוא עצר אותי.
"אתה תצטרך להספר לי מה היא עשתה לך שהדרדרת לרמה הזו." הוא אמר בקול אדיש ורגיל.
"תשאל את אחותך עדיף היא תסביר לך באופן מושלם." אמרתי כועס עדיין אליה לא שאני יותר טוב ממנה נכנסתי להתקלח אחרי חצי שעה יצאתי לבוש בחולצה קצרה לבנה ושורט נקי.
"מה קרה בינך לבין לינה דבר אליי אחי," הוא אמר כשהתיישבתי לידו.
"היא משגעת אותי אני לא יכול איתה יותר, היא משחקת בי איך שבא לה לפני כמה ימים היא פיתתה חבורה של בחורים נלחמתי אליה בהם קרעתי להם את הצורה לא משנה מה אני עושה בשביל להגיע אליה היא לא נותנת לי להתקרב אליה." אמרתי מביט בחלון. "היא מוציאה אותי מדעתי היא מתנהגת כמו ילדה קטנה היא שמה פס על הנשמה שלי על כל מה שאני מרגיש על זעם ועל הכאב שלי שהיא גורמת לי להרגיש." אמרתי לא יכול להפסיק לדבר.
"אני מבין שהמצב בינכם גרוע היא באמת השתנתה והפכה למה שהיא הבטיחה לנו." הוא אמר בקול רציני וכעוס מעט. "אני אדבר איתה בוא נלך אליה נראה מה איתה." הוא אמר קמנו הוא לקח את המפתח ויצאנו לרחוב הולכים.

——-לינה———
ישבתי בחדר שלי מקשיבה למוזיקה ללהקת I Knew It – B2ST/BEAST לשיר האהוב אליי עוצמת את עיניים ושרה לעצמי את הפזמון חוזרת עליו. ישבתי על הספה הוא לא חזר אתמול אחרי הצילומים עוד מעט יערכו צילומים בערב, ניסיתי לא לחשוב ולא לדאוג התייחסתי למצב די באדישות. שרתי לעצמי את הפזמון שוב ושוב.
I knew this would happen, uh
אני ידעתי שזה יקרה, הו
When you said you were going to meet that guy
כשאתה אמרת שאת הולכת לפגוש את הבחור הזה
Why didn’t I stop you
למה לא עצרתי אותך
I knew this would happen, uh
אני ידעתי שזה יקרה, הו
The moment I saw an unknown phone number
ברגע שראיתי את מספר הטלפון לא ידוע
Since then, I knew this would happen
מאז, אני ידעתי שזה יקרה

שרתי לעצמי אז שמעתי דלת נפתחת הפסקתי לשיר לעצמי ידעתי שזה הוא בטח המוזיקה התנגנה בלי אוזניות החזרתי את האוזניות החלפתי שיר כי הוא חפר לי למשהו קצבי יותר של הלהקה shock זה היה שיר האהוב אליי ביותר. הרגשתי מישהו מוריד ממני אוזנייה.
"תעיף את הידיים שלך מפגר," אמרתי עצבנית טילים.
"ככה את פוגשת את אח שלך?" שמעתי קול מוכר.
"כן כי אין לי אח הוא הפך להיות לאדם זר מבחינתי ואין לי משפחה הם החליטו להיפטר ממני ככל הנראה." אמרתי באדישות קמתי עוברת את שניהם ראיתי את אלירן מביט בהלם עברתי אותם יוצאת החוצה.
"לינה!!" שמעתי את רז התעלמתי יוצאת כשהאוזניות תקועות באוזניי.

——רז———-
מה קורה איתך לינה עד כדי כך השתנת את כבר לא אותה הילדה שאני מכיר את הפכת להיות למלכת הקרח. אחרי שאמרה את מה שאמרה היא יצאה לא רואה אותנו בעיניים.
"באמת המצב גרוע יותר ממה שחשבתי," אמרתי מהרהר בקול הלבוש שלה השתנה היא הפכה להיות מרדנית ברמה שאין לתאר.
"עכשיו אתה מבין על מה אני מדבר היא הפכה להיות לבלתי נסבלת," אלירן אמר בקול עצבני הוא באמת סובל ממנה עד כדי כך? מה הילדה הזו עושה עם כולם היא לא מבינה עד כמה היא הורסת את הכל סביבה? היא לא הורסת רק היא משמידה הכל סביבה.
"אלירן אני הולך לחפש אותה תשאר כאן אני אלך לדבר איתה." אמרתי לו יוצא אחריה החוצה ירדתי במעלית היא בדיוק יצאה במעלית אחרת היא צעדה לכיוון הלוגו כשאוזניות על אוזנייה כנראה ההפתעה שלי לשניהם תצטרך לחכות. היא יצאה התחילה לרוץ יש דבר אחד בו היא לא משתנה כשהיא עצבנית היא רק רצה זה רק משחרר אותה היא תמיד כזאת היתה.
רצתי לידה רצתי איתה כשהיא רצה מהר היא כנראה לא שמה לב אליי או שהתייחסה אליי שוב כאילו אני לא קיים. שמעתי אותה מזמזמת את השיר האהוב אליה שתמיד הרגיע אותה.
(I can’t take my breath, breath, breath)
(אני לא יכול לקחת נשימה, הנשימה, הנשימה שלי)
As time goes by, more and more, oh I
ככל שהזמן עובר, יותר ויותר, הו אני
(I can’t hold my breath, breath, breath)
(אני לא יכול לעצור את הנשימה, הנשימה, הנשימה שלי)
More and more, I’m being suffocated. My breath yeah
יותר ויותר, אני נחנק. הנשימה שלי, כן

Breath in, breath out, ha ha
לנשום, לנשוף, חה חה
Breath in, breath out, ha ha
לנשום, לנשוף, חה חה
Breath in, breath out, ha ha
לנשום,לנשוף, חה חה
Breath in, breath out, ha ha
לנשום, לנשוף, חה חה

"לינה," הורדתי לה אוזנייה אחרי עשר דקות של ריצה ביחד היא הביטה בי בזעם עיניה בערו מזעם.
"מה אתה רוצה אני לא מכירה בך," היא אמרה והגבירה את הקצב הגברתי גם אני תופס בידה.
"אחותי את אולי מהירה אבל לא מספיק בשביל להשאיר אותי מאחור." אמרתי עוצר אותה כשידי מחזיקות חזק בידיה הרזות היא רזתה יותר ממה שהיתה.
"תסיים אם מה שהתחלת יאללה דבר ושתחרר לי מהוריד," היא אמרה בקול אדיש שלה.
"מה את עד כדי כך שונאת אותי?" שאלתי אותה מחזיק בידה בכוח היא צחקה צחוק קר.
"מה ציפית שאחבק אותך ואת המשפחה הזו שמכרה אותי בשביל כבוד מסריח הזה שלא שווה לתחת שלא התחיל לדבר שאתה הבאת לאידיוט המפגר הזה שלך את העצה לחטוף אותי כל הכבוד נפטרתם ממני מהר." היא אמרה מחאה לי כפיים והלכה משאירה אותי ללא מילים. רק היא יודעת לעשות לי זאת.
"לינה את טועה!!" צעקתי לה היא המשיכה לרוץ לא יכולתי לתת לה ללכת ככה המשכתי אחריה אז היא רצה לכביש ו……
"לינה!!!!" צעקתי בכל הכוח עם כל הנשמה צעקתי לה.

——-אלירן———
ישבתי בחדר חושב אליה חושב על מה שהיא אמרה היא שונאת אותי היא שונאת את כולם. אני לא מאמין שעד כדי כך פגענו בה היא נלחמת בי ובאהבה שלי בשביל להגן על עצמה ממני ומכולם כי היא מאמינה שאני רק רוצה לפגוע בה אני מאוהב בה למה היא לא רואה את זה.
שמעתי צלצול הטלפון..
"הלו," אמרתי עונה.
"מה?"

המשך יבוא