נפגשנו מאוחר מידי 2 פרק 12 סכנה גלויה חלק ב פרק חצי הסיפור!

*אם לא יהיו לפרק הזה תגובות אני אפסיק להעלות את פרקי הסיפור עד שבאמת מישהו ייראה עניין בסיפור .כי למה זה שווה?אני ממש מעוניין בחוות דעת ובפרקים האחרונים כבר אין וחבל :(*

תמר,ירדן וטום היו המומים,והמשיכו להסתכל בתדהמה על מסך המחשב שהיה כולו בצבע שחור.תמר לקחה את שתי ידיה וכיסתה את פניה והיא החלה לבכות..היא אמרה:"נכשלנו…הוא מת!!"למרות שהיחסים בין ירדן לרוי היו מעט מתוחים באותה תקופה בעקבות הפרידה שביניהם,ירדן גם החלה להזיל דמעות,אך טום לא אמר מילה.הוא פשוט היה המום.ירדן לפתע שאלה אותו:"טום מה נסגר איתך?מה קרה לך?מאז הוידיאו אתה מתנהג מוזר!אני לא רוצה לפתח סתם ספקולציות,אבל…אתה אולי קשור איכשהו לזה??"טום הסתובב לעבר ירדן במהרה,ואמר לה בטון גבוה:"אני ממש לא קשור לזה!מה חשבת בכלל ששאלת את זה??"ירדן כופפה את ראשה מטה,ומתוך יאוש גם טום,ותמר…לאחר כמה שניות,אמה של ירדן נכנסה לחדר,וישר השלושה עשו כאילו שום דבר לא קרה.הם לא רצו לערב אף אחד.אמא של ירדן התחילה ואמרה:"היי ילדים…רק רציתי לאמר לכם,שלבסוף היום ייתקיימו השיפוצים,ולא מחר.תוכלו לבוא?"תמר אמרה:"אני אוכל לבוא..בשמחה אפילו!"אמה של ירדן חייכה אליה,וטום אמר:"גם…גם אני אוכל לבוא.."ירדן הסתכלה במבט מיואש לעבר טום,שהמשיך להראות ודבר מוזר..אמה של ירדן אמרה להם:"יופי!אז כולם באים!רגע..איפה רוי?"השלישייה לא יידעה מה לומר…אבל ירדן הרגישה שהיא כבר אכזבה את אמו של רוי,והיא לא הייתה אחראית,אז היא לא רצתה שוב לא לצאת אחראית,ואמא שלה אמרה לה:"אתם מסתירים ממני משהו.."ואז ירדן אמרה:"נכון.אבל כבר לא."טום ותמר הסתכלו בעיניים פקוחות על ירדן,וירדן סימנה להם שאין מה לעשות..אמה של ירדן אמרה לה:"אני מחכה לשמוע מה יש לך לך לאמר ירדן"ואז ירדן המשיכה בדבריה:"קודם כל…אל תדאגי-עדכנתי את אמא של רוי בהכל!"אמא של ירדן לא הבינה,והיא אמרה:"במה עדכנת אותה??מה קרה???אתם מלחיצים אותי!"וירדן לקחה נשימה,והמשיכה:"בקיצור…את בטוח זוכרת את האיש שסיפרת לי עליו…"אמא של ירדן אמרה לה:"ברור..מה איתו?זה בטח קשור אליו"וירדן אמרה:"אנחנו רצינו לבדוק יותר פרטים.היינו כל כך בטוחים שהאיש לא בא סתם בשביל לנקום.יש משהו שעומד מאחורי זה,חוץ מזה שניסית להרוג אותו וכל הסיפור שהיה לכם..אז מה שעשינו זה,שבעצם רצינו לקשור אותו,וככה להתחיל להוציא ממנו פרטים.אבל ייצא כך שרוי נכנס לבית שלו,והוא ניסה לעבוד עליו וזה כבר סיפור אחר..ומאז לא ראינו אותו."אמא של ירדן נדהמה לשמוע את זה,והיא אמרה:"מה?!מה הוא רוצה ממכם??ידעתי שלא הייתם צריכים להתחיל עם זה.."וירדן אמרה:"זה לא רק זה…"אמא של ירדן לא הבינה איזה עוד פרט חשוב יש,וירדן אמרה לה:"אחרי שאמרתי על זה לאמא של רוי,אני,תמר,וטום קבענו פגישה בשביל לקבוע מה נעשה לגבי זה.בקיצור…הפגישה הזאת זה הפגישה שעכשיו מתקיימת.ולפני כמה רגעים אנחנו ראינו סרטון…שבו האיש ירה ברוי"אמא של ירדן אמרה:"מה???למה??הוא איש פסיכופת!!!אני עכשיו מתקשרת למשטרה ולמד"א שיגיעו מהר לבית שלו,והם ייטפלו בהכל…ומה לגבי רוי??מה תגידו לאמא שלו???"לירדן,תמר וטום לא הייתה תשובה.המצב בכל מקרה לא היה נעים,ועכשיו הוא בכלל נוראי.עצם העובדה שרוי מת-זוהי עובדה מחרידה.אמא של ירדן יצאה מהחדר,וירדן שאלה אותה לפני שיצאה:"אז את משאירה אותנו לבד בכל הסיפור הזה??"ואמא שלה אמרה לה:"אני אתקשר למשטרה ולמד"א.הבשורה שתבשרו לאמו של רוי-אתם אחראים לכך.אתם תאכלו את מה שבישלתם.האיש הזה הוא מסוכן מידי.הסתכנתם וההסתכנות עלתה ביוקר.לא חשבתי שזה יגיע לזה.וירדן…?ציפיתי ממך לפחות שתעדכני אותי בהכל.חבל שככה הייתי צריכה לגלות את כל מה שקרה.תיכף אני אתקשר למשטרה,ולמד"א,ואתם יכולים ללכת איתם לבית של האיש להיפרד פעם לפני אחרונה מרוי…"ואחרי שאמא של ירדן אמרה להם את זה,היא יצאה מהחדר.תמר התחילה שוב לבכות…וירדן חיזקה אותה וחיבקה אותה..זה היה רגע בכלל לא קל לתמר,לירדן ולטום.השלושה החלו ללכת לכיוון הבית של האיש.בדרכם-הם לא יידעו מה לומר.הם עדיין היו בשוק ממה שקרה לרוי.הם לא יידעו איך לעכל את זה..כאשר הם הגיעו לביתו של האיש,הם ראו שכבר המשטרה,ומד"א הגיעו למקום.תמר אמרה לירדן ולטום:"רק אני שמה לב שמשהו פה לא מסתדר?הם נראה לי לא מצאו שום דבר בבית"ירדן אמרה:"את חושבת מה שאני חושבת?"ותמר הנהנה לתשובה חיובית.השלושה התקרבו עוד יותר,והם ראו שהשוטרים הצליחו לפרוץ אל תוך הבית,אבל הם ראו שהם לא מוצאים בתוכו שום דבר.תמר באה לאחד מהשוטרים,והיא שאלה אותו:"סליחה?אנחנו חברים מאוד טובים של הילד שנורה פה בבית הזה.אנחנו יודעים על כל מה שקרה…אתה יכול לתת לנו אולי פרטים על מה שקורה פה כרגע??"השוטר אמר לה:"הדבר היחידי שאני יכול לאמר לך זה שיש חשד גבוה,שהרוצח נעלם עם הגופה.אנחנו כרגע לא יודעים לאן,או אם זו עובדה נכונה,אבל זה מה שנראה לנו ברגע הזה.בינתיים רק תקוו לטוב"השלישייה היו בהלם…הם היו אפילו יותר מופתעים מהידיעה הזו.לפתע,טום אמר:"רגע!שכחנו להתקשר לאמו של רוי!זה ממש משמעותי תתקשרו עכשיו-את ירדן,או שתמר"תמר אמרה:"נכון!!איך שכחתי…אני אתקשר,ואשים על רמקול שתשמעו גם"ואז תמר חייגה לאמו של רוי.לקח די הרבה זמן עד שאמא של רוי ענתה.-"הלו"תמר ענתה לה:"היי..זאת תמר-חברה מאוד טובה של רוי"אמא של רוי אמרה:"היי מתוקה,מה רצית לאמר לי?"תמר עצמה את עינייה.היא לא יידעה איך לאמר לה את הבשורה.היא בכל זאת אף פעם לא התמודדה עם מצב כה עצום וכואב שכזה.ואז תמר אמרה לה:"אני מצטערת.מאוד מצטערת להודיע לך…מישהו ירה ברוי.הוא מת."אמא של רוי צעקה בפלאפון:"לא!!!!!" והיא בין לבין החלה לבכות.השלושה גם החלו לדמוע.זהו היה רגע כואב וקשה מאוד עבור כולם.ואז תמר המשיכה ואמרה:"ו.."היא,ירדן וטום שמעו איך שהיא בוכה וזה כאב להם נורא בלב.ותמר המשיכה:"ומה שבאמת נורא זה שלא מוצאים אותו.חושדים שהרוצח ברח עם גופתו"אמא של רוי שאלה,בין לבין שהיא בכתה:"איפה ..?" תמר שאלה:"איפה מה?מי?"ואמא של רוי המשיכה ואמרה:"איפה השוטרים עכשיו?בבית של האיש שרצח?"תמר ענתה לה:"כן…את כמובן יכולה לבוא ולשאול מה שאת רוצה אותם…אנחנו עכשיו חיביים ללכת עם כל הכאב והעצב..יש לנו משהו לעשות בביתה של ירדן.אבל אם תרצי כל דבר-אנחנו איתך."ואז ירדן "התפרצה"לשיחה,ואמרה לאמו של רוי:"אני כל כך מצטערת..זאת ירדן עכשיו" ואמא של רוי אמרה:"אני לא מאשימה אותך.לא ידעת שזה הולך לקרות.אף אחד לא ידע.."והיא המשיכה לבכות.השיחה נותקה,ואז ירדן אמרה:"אנחנו חייבים עכשיו ללכת לבית שלי…נכון שזה רגע ממש עצוב וזה רוי!אבל הבטחתי לאמא שלי.נלך להלוויה כמובן."ואז השלישייה החלו ללכת לעבר ביתה של ירדן.כאשר הגיעו לאחר כמה דקות,הם נכנסו לבית,שם אמה של ירדן שאלה אותה:"מה אמרו לכם שם?ודיברתם עם אמא של רוי?"ירדן אמרה לה:"כן..תמר בעיקר דיברה וגם אני."ואמא שלה שאלה אותה:"ומה המצב "בזירה" שם?"ואז תמר אמרה לה:"הם כרגע חושדים ש..שהאיש ברח עם גופתו של רוי.לא מוצאים שום נפש חייה בבית ואפילו שום ראיות!"אמא של ירדן אמרה:"מה?אני פשוט לא מאמינה..האיש הזה..הוא פשוט סכנה!"ירדן אמרה לה:"זה רק יותר מגביר את התחושה שהוא מסתיר עוד משהו…"אמא שלה אמרה לה:"טוב…עכשיו לעבודה!קודם תתחילו עם הארגזים שארזתי,צריך להעביר אותם בינתיים,אל מחוץ לבית.שימו אותם פשוט בחצר האחורית.קדימה.."ואז כל אחד מהשלושה הרים ארגז אחד,וככה כל ארגז הם העבירו לחצר האחורית.לפתע,השלושה היו באותו זמן בבית,והיה ארגז מאוד כבד.אמא של ירדן אמרה להם:"תזהרו עם זה!צריך שלפחות שניים ממכם יעבירו את זה לחצר האחורית..הארגז הענק הזה שוקל לא פחות מטון!"והמראה של הארגז באמת היה עצום…תמר וטום "לקחו על עצמם" את המשימה,והם התחילו להרים טיפה את הארגז.לפתע,ירדן צעקה:"היי!הנה הטבעת שאבא קנה לי ליום הולדת 8 שלי!!אני לא מוצאת אותה כבר שנתיים שלמות!"ואז ירדן התכופפה לטבעת,שהייתה בדיוק מתחת לארגז שתמר וטום הרימו,ואז טום צעק:"ירדן,תזהרי!!!!"ובתוך שניות,תמר וטום לא הצליחו להשתלט על הארגז,והוא נפל על ראשה של ירדן!!!ירדן צעקה צרחה כה איומה,והיא התמוטטה על רצפת הבית!מהר באו אליה תמר,טום,ואמה,והם ישבו סביבה חסרי אונים,ועיניה היו עצומות.היא פתחה אותן אט אט,והן נראו במראה מוזר שלא נראה עד כה בעיניה!.