מר פופולארי ואני

"נטלי?" שמעתי את בן קורא לי מדלת הכניסה של המועדון. "במחסן בן בן!" עניתי לו בצעקה והורדתי את ארגז הבירות שהיה בידי "היי..וואו." הוא נכנס אל החדר האחורי וראה את ארגזי הבירה מסודרים במקרר "את סידרת את כל זה?" הוא הצביע אל המקרר והסתכל עליי "אני ולא אחרת" אמרתי לו מחייכת ובעיקר מזיעה. "מי פרק אותם מהמשאית?" הוא שאל ולבש את החלוק עם הלוגו של המועדון. "לחזור על התשובה שלי?" שאלתי אותו עם חיוך ערמומי וישבתי על הכיסא שהיה צמוד לקיר "את לא נורמאלית..שלא תתרסקי לי בסוף" הוא התקרב אליי ונתן לי סטירה קטנה על הראש "לכי הביתה משוגעת" הוא אמר לי והדבר היחידי שיצא מגרוני היה צחוק מטומטם. "נו!" הוא הקים אותי מהכיסא וגירש אותי החוצה "המשמרת שלי עוד מעט מתחילה" אמרתי לו ותפסתי את המגבת שהונחה על כתפו וניקיתי בה את מצחי "ואת רוצה למשוך לקוחות או להבריח אותם? תעשי טובה נטי עופי להתקלח לפני שחוש הריח שלי עף ממני" הוא צחק ולקח כמה כוסות אל הבר "האם אני חשה בנימה..מגרשת?" שאלתי אותו והתיישבתי על הבר מחייכת חיוך פלרטטני "איכס יא מגעילה שלא תעזי!" הוא אמר והתחיל לצחוק "אתה בטוח שאתה סטרייט?" שאלתי אותו נאנחת "את כמו אחותי..גם אם תבואי לי לפה עם ביקיני.." הוא עצר וחשב על מה שאמר "לא,בעצם תורידי את הביקיני" שתינו הסתכלנו אחד על השנייה והתחלנו לצחוק כמו שתי בהמות. "תהיי לי בריאה כשאת סוגרת את הפה את נראית כמו מלאך שירד מהשמיים אבל כשאת פותחת את הפה..את הפרעת קשב וריכוז גילו עלייך לראשונה" הוא אמר וצחק בעודו מנגב את הכוס שהייתה בידו. "לא נורא לפעמים זה לטובתי" חייכתי אליו וירדתי מהדלפק מתחילה לעזור לו לסדר את הכוסות. "אם היו מציעים לך לחזור לדגמן?" בן שאל אותי אחרי כמה דקות של שקט. "אממ הייתי אומרת להם לדחוף את ההצעה הזאת לתחת של הבוס שלהם" חייכתי אליו והוא צחק "לא נו עכשיו ברצינות..את נראית מדהים ואת יחסית צעירה..למה לא?" הוא בחן אותי מזווית עינו וחיכה לתשובתי "אני אחזור לדגמן רק אם אני ארצה את זה ממש ממש" אמרתי לו והנחתי את הכוס שהייתה בידי בצד "זה לא שמנכ"ל חברה בינלאומית הולך להיכנס למועדון ולהציע לי עבודה יו נואו" אמרתי לו ונכנסתי למחסן "לאן זה?" בן שאל אותי כשיצאתי מהמחסן עם התיק על כתפי "להתקלח" אמרתי וקרצתי לו עין.

״אני הסברתי לך פעם אחת ואני אסביר לך שוב! אף דוגמנית זולה לא תדגמן את הבגדים של החברה שלי! אני הבאתי את המעצבים האלה ואני הבטחתי להם שאת הבגדים שלהם ידגמנו הדוגמניות שהם יבחרו ולא דוגמניות סוג ב׳ שחברת הפקות בשתי שקל בחרה להם! אז אני לא מציע לך אני אומר לך שאתה-תשיג-את הדוגמניות-שביקשתי! מובן?!" ניתק את הטלפון בעצבים והרגשתי את הגוף שלי עולה בלהבות מרוב כעס ״אממ הכל בסדר רוי?" הקול של המזכירה שלי,דנה,נשמע כהד במשרדי.
"הכל מעולה דנה״ הוא הסתובבתי אל הזכוכית השקופה שהתפרסה על כל הקיר שלי והשקיפה על תל אביב,"אני לא במצב רוח לפגישות עכשיו..תדחי את כולן למחר. אני חושב שאני אגמור מוקדם היום" אמרתי לה עוצם את העיניים מנסה לשכוח מכל הלחץ שתקף אותי בזמן האחרון ״ה..דוגמנית שקבעה איתך פגישה הגיעה. לומר לה שאתה עסוק כרגע?" היא שאלה וחיכתה לתשובה ״תכניסי אותה״ עצמתי את עיניי למה שניות וחזרתי לעצמי ״שלום אדון עמר״ קול נשי נשמע בחדר ולאחר מכן רעש נעלי העקב על רצפת הפרקט ״היי״ חיוך קטן עלה על שפתיי למשמע הקול הזה ״אני מבינה שאתה שמח לראות אותי.." היא התקרבה אליי,עם שמלת קיץ שחורה ונעלי עקב גבוהות,שיערה החום והגולש הגיע עד למותנייה ואיפור כבר מילא את פנייה החלקות ״ואיך הבנת את זה?" היא התקרבה אליי בהליכה האופיינית שלה והתיישבה על רגלי ״לפי איך שהשפתיים האלה.." היא העבירה את אצבעה על שפתי והמשיכה בלחישה "…מתעקלות לחיוך" זהו זה. תפסתי במותנייה והושבתי אותה על השולחן שלי ״רוי.." היא לחשה את שמי ״מה?" שאלתי אותה כשאני מכרסם את האוזן הקטנה שלה,שומע את גניחותיה ומרגיש את ידיה תופסות בצווארי. ״התגעגעתי.." היא אמרה בחיוך ביישני ״כמה?" שאלתי אותה כשפתחתי את רוכסן שמלתה ״הרבה.." היא לחשה לא שולטת בנשימותיה ״תראי לי״ אמרתי לה כשמלתה ירדה ולבני תחרה אדומים נחשפו מעל גוף מושלם ״תשב ותן לי לעשות את העבודה.." היא חייכה אלי והושיבה אותי על הכיסא..

״וואו״ שמעתי אותה אומרת בחיוך מאוזן לאוזן כשיערה פרוע ואיפורה מרוח. ״מה השעה?" שאלתי אותה כשלבשתי את תחתוני "ולחשוב שלזה מארק צריך להשתוות" היא אמרה צוחקת ושכבה על צידה כשאני מרגיש את עיניה עוברות על גבי. ״מארק?" קפאתי על מקומי. מי זה לעזאזל מארק? ״הארוס שלי. ההורים שלי אומרים שהנישואים יועילו לעסק המשפחתי.." הסתובבתי אליה כשמבטי אטום "הארוס שלך?" שאלתי אותה מרגיש העצבים משתלטים עליי בשנית "ממתי?" שאלתי אותה באדישות מסוכנת.
סופיה נגעה בידי ואמרה,"כבר חודש" היא חייכה אליי מנסה להגיע אל מפשעתי "אני אראה את הפעם הזאת כמתנת אירוסין.." היא צחקקה בסתמיות ואני תפסתי את ידה "אל תבואי לפה יותר" אמרתי לה והרחקתי את ידה ממני. אישה מאורסת? אמא שלי חינכה יותר מדי טוב. "רוי?" סופיה נעמדה במבט לא מבין "לכי סופיה,ואל תחזרי" אמרתי לה וחיכיתי שתלך "אתה לא מתכוון לזה.." היא אמרה מנסה לגעת בי שוב "לא" הרחקתי את ידיה ממני בשנית "אני יותר מדי טוב בשביל מערכת יחסים מסוג כזה" תפסתי את מכנסיי ולבשתי אותם "אין לך בושה?! אני הייתי הסקס הכי טוב שהיה לך בשנתיים האחרונות! ככה אתה מסלק אותי?" היא שאלה בעצבים והתלבשה במהירות "את צודקת סופי.." אמרתי לה והיא נעצרה. "את היית הסקס הכי טוב שלי בשנתיים האחרונות..אבל עכשיו הגיע הזמן למצוא זוגיות אמיתי. ושנינו יודעים שאנחנו לא בנויים לאחת כזאת..אולי בעלך יהיה משוגע עלייך ועל הגוף המדהים שלך אבל הוא יהיה מספיק אידיוט לחשוב שתהיי נאמנה לו" אמרתי לה את דבריי ובנימה זאת היא יצאה מהמשרד בסערה.

" אדון עמר?" דנה פתחה את הדלת ופניה קפאו על מקומן ״כן דנה?" שאלתי אותה לובש את החולצת טי שירט שהייתה לי באחת מהארונות במשרד. ״השגתי לך כמה מגזינים עם כתבות שער של דוגמניות שאולי תרצה להחתים״ היא אמרה כשבידיה 30 מגזיני אופנה ״אנחנו לא צריכים עוד דוגמניות להחתים. אם כבר אנחנו צריכים לפטר כמה״ אמרתי לה וצחקתי ״כן אבל..הרגשתי שאולי תרצה לראות את זה״ היא אמרה וחייכה חצי חיוך ערמומי ״מה את זוממת הפעם?" שאלתי אותה כשהיא הניחה את המגזינים על שולחני ״יש פה מגזינים של ווג,סאוונטין וויקטוריה סיקרטס משנה שעברה ולפני שנתיים״ היא אמרה ושילבה את ידיה ״באמת נראה לך שזה חכם להביא למנה״ל שמצאת חצי עירום בעבודה תמונות של ויקטוריה סיקרטס?" שאלתי אותה צוחק והיא אחריי ״לילה טוב אדוני״ דנה אמרה ויצאה מהמשרד.
"בוא נראה מה יש לנו פה.." מלמלתי לעצמי והתחלתי להסתכל על כל מגזין ברפרוף. התחלתי עם סוואנטין,המשכתי לווג וסיימתי עם ויקטוריה סיקרטס. כולן מהממות ביופיין וחלק אפילו יותר אבל אין מספיק מקום לכולן..

עיני נחתו על תמונת השער של המגזין האחרון.
"The new angel in Victoria's heaven"

השם מלאכית הותאם לה במדויק. היא הייתה גבוהה עם עור שחום ומתוח. ישבנה היה עגלגל ומוצק ורגליה..אוי רגליה..ארוכות ומחוטבות. שיערה הופנה לצד אחד והסתלסל בתלתלים שחורים מושלמים. הצד השני של ראשה היה מגולח והבליט את עיניה הכהות ושפתיה הבשרניות. פעימות ליבו של רוי הואצו "נטלי.." הוא אמר את שמה וחיוך ממזרי עלה על פניו. רוי מצא אותה. את האישה שלו. ולא אכפת לו אם היה גרושה או עם ילד..הדבר היחידי שיעצור אותו יהיה אם היא נשואה. ורוי התפלל בכל ליבו שהדבר אינו נכון.