אהבה ממבט ראשון (זאין מאליק) 7

נקודת מבט זאין.
"הרסת את האוטו שלי!" צעקתי להארי, שמעתי שקט
באוטו הפניתי את ראשי להיילי ודמעות זלגו מעיני יצאתי
מהר מהאוטו הרמתי את היילי ורצתי לבית חולים שהיה
הכי קרוב אלי. ראיתי מאחורי את הארי מרים את טליה
ואת שתי הבנות מרימות עם נייל את ליאם.
אני הארי לואי ליאור ונייל לא נפגענו.
הרגשתי באותו הרגע את הכאב שהיילי הרגישה, לא
יכולתי לראות אותה ככה, הכניסו אותה את טליה ואת
ליאם לטיפול נמרץ הרגשתי רגשות אשם שנתתי להארי
לנהוג בינתיים ראיתי מהצד את הארי מנסה להתחיל עם האחות
לא רציתי שטליה תפגע והיילי תחשוב שאני כמוהו,
אז הרחקתי אותו ממנה .
נכנסתי לחדר שהיילי הייתה בו ישבתי לידה והחזקתי לה את היד.
"אני מצטער" אמרתי בשקט ודמעות יוצאות מעיני.
נתתי לה נשיקה על הלחי.
"בגללי זה קרה לך" לחשתי
"אתה לא אשם" היא קמה והשיבה לי חזרה.
חייכתי אליה חיוך עצוב ולרגע שמעתי קול אישה בוכה,
הצצתי מעבר לוילון וראיתי את האחות בוכה ליד המיטה
של ליאם ומתחילה לדבר עם ליאם כשהוא ישן
'ממתי לליאם יש חברה שאנחנו לא מכירים' חשבתי לעצמי
"אני מצטערת" שמעתי אותה אומרת לו.
"הכריחו אותי, איימו עלי שאם אהיה איתך יהרגו אותך,
לא רציתי לפגוע בך, אני מצטערת" שמעתי אותה אומרת לו ומתכוונת ללכת.
"מה!?! מי את!?!" התפרצתי אליה
"זאין?" היא שאלה
"רוני?" שאלתי בחזרה במבט כועס
"כן, רגע תן לי להסביר בבקשה" היא אמרה לי
"זוכר את האהבה שהייתה ביני לבין ליאם? זוכר שכינו אותנו
הזוג המאושר?" היא שאלה
"נו?" שאלתי בחזרה
"זאת הייתה האהבה הכי גדולה שלי בחיים, באיזה
יום אחד באתי הביתה ופתאום 2 אקדחים מופנים
אלי ואישה אחת באמצע אני חושבת שקוראים לה מדיסון"
"מדיסון? היא הייתה חברה של ליאם." עניתי
"כן, היא איימה עליי שאם אני לא אעזוב את ליאם בדרך
שהכי תפגה בו אז היא תהרוג אותו מאז
החיים שלי נהרסו".
"מה!?!" שמענו את ליאם אומר.
"מצטערת" היא אמרה לליאם
"בחיים לא הפסקתי לאהוב אותך" היא אמרה לו שוב
"אם הייתי יכולה לבקש משאלה אז הייתי מבקשת לפחות להיות
ידידה שלך אבל זה מאוחר מידי פגעתי בך מספיק"
"את רוצה להיות ידידה שלי?" ליאם שאל את רוני
"אני אשאיר אותכם לבד" אמרתי לשניהם ופניתי להיילי
אבל ראיתי שהיא נרדמה אז הלכתי לבית ובדרך ראיתי
בפעם הראשונה את הארי, בוכה ליד המיטה של טליה.
"אתה בוכה?" שאלתי אותו
"אני לא יודע" הוא אמר לי אם עצב שאף פעם לא ראיתי עליו
"אתה בסדר?" שאלתי אותו
"אני לא יודע" הוא אמר נשפך על הקיר ויורד לאט לאט לצורת ישיבה
"תלך תדבר איתה" אמרתי לו, ידעתי שזה בגללה
אבל נראה לי הפעם זה לא סתם סטוצ.
"אני לא יכול" הוא אמר עם דמעה על הלחי.
"אתה יכול ואתה תעשה את זה" אמרתי ודוחף אותו לחדר בו היא נמצאת.