ילדי הירח פרק-20: זוגות

הבית עמד לרשותנו לכמה ימים, את רובם בילינו במיטה מידי פעם יורדים לאכול ולשרותים. היה יום בהיר של קיץ כשיצאנו לצוד ביחד, מהלכים בשקט ביער מחפשים טרף קל.
'מקדימה, שני צבאים.' אמר לי אוז בקשר הטלפתי שלנו.
'בשלוש' אמרתי מתכוננת לקפיצה.
'אחת' אמר מתכונן גם הוא.
'שתיים' אמרתי מתרכזת בצבי.
'שלוש!' אמרנו ביחד וקפצנו כל אחד על צבי אחר.
'גם בתור זאב את יפה לונה, לא נראה לי ראיתי אותך בצורת זאב עד היום.' אמר כשטיילנו עוד קצת מחפשים נהר לרחוץ בו כי סירבתי ללכת לנחל בו אנה קבורה.
'בדרך כלל אתה מעולף או עסוק בלהרוג ערפדים.' אמרתי דוחפת אותו מעט. הוא ציחקק והגענו לנהר שבו היו כמה דייגים.
'נחכה עד שילכו.' אמר אוז והתיישב על הדשא בין עצי האורן.
'יקח להם זמן, מקומיים כנראה רגילים לראות זאבים. נשתה קצת או שנלך במורד הזרם למקום אחר.' אמרתי מתקדמת מעט במורד הזרם.
'טוב חכי לי!' אמר קופץ על רגליו ורץ אחרי. הגענו לאגם קטן בקרחת יער שמימיו צלולים וקרים. שתינו מעט ושטפנו את הדם מהפרווה.
'בואי נחזור הביתה הלהקה תגיע בקרוב.' אמר אוז והתנער מהמים.
'טוב.' אמרתי יוצאת ומתנערת גם כן. רצנו חזרה לבית והפכנו חזרה לבני אנוש, אוז לקח את ידי ונכנסנו הביתה. לאחר כמה שעות שבהם צפינו בטלויזיה הלהקה חזרה, מוטשת מהטיסה ומבישור החדשות להוריה של אנה.
"כולנו עייפים ומתוחים אז לא נדבר על זה עכשיו." אמר קמרון ועלה ישר לחדרו.
'וואו הוא לחוץ' אמרתי לאוז הוא חייך לעצמו וחיבק אותי עם יד אחת.
'הוא פשוט לא אוהב דברים כאלה.' אמר לי והלך לדבר עם פייז' וקלסי.
"לונה, אפשר לדבר איתך שנייה?" שאל דוריאן לקח אותי לצד החדר.
"מה רצית דוריאן?" שאלתי נשענת על הקיר.
"זה ממש מביך לבקש את זה אבל…… אני צריך שתהיי טייסת המשנה שלי." אמר במבט מתחנן.
"כאילו לשבח אותך בפני מישהי? אומייגאד מי? זאת קלסי?" שאלתי והוא הסמיק.
"זה כל כך קלסי!! אומייגאד!! הייתי שמחה אבל אני לא חברה כל כך טובה שלה, תבקש אולי מפייז'." אמרתי מצביעה על שתיהן שהיו כאילו דבוקות יחד כשדיברו עם אוז.
"רעיון טוב, איך לא חשבתי על זה?" שאל ונתן לעצמו מכה קטנה על המצח.
"נו יאללה קח אותה לשיחה!" אמרתי דוחפת אותו לפני כשהתקרבנו לשלושתם.
"נסה להיות נחמד אליה ולא לגמגם, למרות שזה מתוק איך שאתה מגמגם." לחשתי לו והוא שאל את קלסי אם היא יכולה לבוא איתו שנייה.
'מה קורה עם שניהם?' שאל אותי אוז.
'דוריאן דלוק עליה.' אמרתי בחיוך שובב.
"סוף סוף!" אמרה פייז' לשנינו וארשת פנים מופתעת על פניינו.
"סליחה?" שאל אוז והרים את גבתו.
"כבר איזה שבועיים יש לה משהו אליו והיא פחדה לעשות את הצעד הראשון! וגם אח שלה ממש מגונן אז בכלל, אני אדבר איתו וארכך אותו. אבל סוף סוף מישהו ראה את מה שיש בניהם!" אמרה והחלה ללכת לכיוון המדרגות כנראה כדי "לרכך" את קמרון.
'את יודעת שיש משהו בין פייז' לקמרון נכון?' שאל אותי אוז והבטתי בו באותו מבט מופתע.
'לא, לא ידעתי!' אמרתי לו והוא צחק בקול.
"טוב אז עכשיו את יודעת." אמר לי בקול.
"אנשים, אנחנו מתארגנים לצייד אתה ולונה מצטרפים אלינו?" שאלה איימי כשבאה לצאת מהבית.
"צדנו בבוקר, תודה על ההצעה אבל." אמר אוז וחיבק אותי אליו.
"בסדר, שמישהו יקרא לפייז' וקמרון אנחנו יוצאים עכשיו."
"אני אקרא להם." אמרתי ונפרדתי מחיבוקו של אוז.
'אני כבר מתגעגע' אמר לי והביט בי עולה במדרגות.
'אוי איזה נידי אתה' אמרתי בקול מתנשא ויכלתי להרגיש שהוא מחייך את החיוך הסקסי שלו.
"פייז', קמרון איימי שואלת עם אתם יוצאים לציד איתם." אמרתי פותחת את הדלת ורואה את פייז על המיטה של קמרון והוא עליה בלי חולצה.
"פאק סורי אני הולכת." אמרתי מכסה את עיני ומגששת לצאת.
"לונה! חכי." אמרה פייז' ושמעתי אותה רצה אלי.
"את יכולה לפתוח את העיניים זה בסדר." אמרה והורידה את ידי מעיניי.
"זה היה מביך, פעם הבאה תנעלו את הדלת." אמרתי מסתכלת על נעליי.
"נזכור את זה!" שמעתי את קמרון צורח לי מקצה החדר. הרמתי את אגודל ימין שלי לאוויר מקווה שהוא קלט את זה.
"תגידי לאיימי שאנחנו כבר נרד." אמרה פייז' ומיהרתי לרדת למטה.
'אתה לא תאמין מה קרה עכשיו' שידרתי לאוז.
'אני יכול לשמוע את המחשבות שלך לונה, אני יודע מה קרה עכשיו.' אמר מצחקק קצת.
'מעולה!' אמרתי.
'אפשר לשדר כאן פאלם פייס?' שאלתי בציניות והוא צחק.
"הם כבר יורדים." אמרתי לאיימי כשחזרתי לסלון.
"מצויין." אמרה ויצאה עם מייק מהבית.