Disney
איך הסיפור עד עכשיו? ;) מקווה שאתן אוהבותת

אהבה וצרות אחרות פרק 9

Disney 08/06/2014 1024 צפיות אין תגובות
איך הסיפור עד עכשיו? ;) מקווה שאתן אוהבותת

"לאן את הולכת?" שקד שאלה אותי "לסגור משהו.." אמרתי ויצאתי מהכיתה הולכת לכיוון גבעת הדשא המשקיפה על המגרש.
"אתה מקבל כסף על זה?!" שאלתי בצעקה את דניאל שישב על הדשא "על מה את מדברת?" הוא שאל אותי קם מהדשא ומחכה שאגיע אליו. "על הטמטום שלך! אם אתה רוצה להיות הקדוש המעונה של כל הבית ספר תעשה את זה לבד ואל תיקח את החברים שלך איתך!" צעקתי לו מתנשפת מההליכה המהירה "ליה הכל בסדר?" הוא שאל אותי והחזיק בידיי קרוב אליו "מה עבר לך לעזאזל בראש?!" צעקתי עליו ולא היה לי אכפת שכל התלמידים שהיו במגרש עצרו והסתכלו על המריבה הקטנה שלנו. "אז אני מבין שהן סיפרו לך.." דניאל אמר וסובב את גבו אליי חוזר לשבת על הדשא "וואו. יש אותך ביותר אגואיסט או שככה אתה בא? העיקר מתלונן לי שכולם חושבים שאתם היצורים המוזרים.." אמרתי לו באה להסתובב ולחזור לכיתה "לא היה לנו אף פעם סיכוי! בגלל הזבל הזה תמיד נהיה יצורים! לא משנה כמה תריבי איתו! הוא לא מבין אותך הוא כמו ילד קטן שלא חושב! ואת כמו כל השפוטות שלו! רבה איתו ומעמידה פנים שאת שונאת אותו שאת האמת..את רק חולה לו על התחת!" דניאל צעק וגרם לי להיעצר במקום. התקרבתי אליו באיטיות והתכופפתי לאוזנו "אל תדבר איתי יותר בחיים.." לחשתי לו וחיכיתי שיסובב את מבטו אליו. נתתי לו סטירה מצלצלת והלכתי מהמקום. צרחה מחרישת אוזניים גרמה לי לעצור ולהסתובב אל עבר המגרש. "מה זה היה?" שאלתי לאוויר כשהסתכלתי על דור נופל על ברכיו. "פאק.." שון ובן הסתכלו על המגרש וצפו בדור מתגרד בכל הגוף כשדניאל עדיין הסתכל עליי עם מבט מאוכזב על פניו. "דור!" שמענו את עמית צועקת ורצה אליו "תקראו לאחות!" היא צעקה וכמה ילדים רצו לאחות במהירות "לא נכון..זה לא קורה לי!" מלמלתי והתקרבתי לשון "מה שמת שם!?" שאלתי אותו כשידיי לופתות בצווארו "מה?" הוא לא הבין "קדימה שון הבנות כבר סיפרו עכשיו אני רק צריכה לדעת איזה חומר שמת" שאלתי אותו שוב "שלושה סנטימטרים" הוא אמר במבט מושפל "שלושה סנטימטרים של מה?!" שאלתי לא מבינה "מכירה את הצמח הזה שגורם לגירוד בכל הגוף?" הוא שאל מגרד בראשו מעוות את פיו "די נו.." אמרתי לו מורידה את ידי "רציני? זרקתם עליו בלון מים עם פאקינג סרפדת בתוכו?!" צעקתי המומה והחלתי להתרחק מהם "ודווקא החזקתי מכם" אמרתי להם והלכתי משם אל המרפאה.
"יפה לך אדום.." אמרתי לדור שלא הפסיק להתגרד בכל גופו. "איפה האחות?" שאלתי את חברים שלו והם הצביעו לי על החדר הסמוך
"היה שם סרפדת"
"מה?"
"במים..היה שם הצמח הזה שגורם לגירוד"
"מה? איזה חומר? על מה את מדברת?"
"ליה" דניאל עמד מאחוריי עם ידיו בכיסיו "לא קרה לו כלום" הוא אמר ופינה לי את הדרך אל חדרו
"איזה פתטית!" שמעתי את עמית אומרת וקולות צחוק נשמעו "נראה לך שהיא האמינה?" שמעתי את דור שואל "ברור!" היא אמרה וכולם צחקו,הכנסתי קצת את הראש וראיתי את דור מוריד את כל הצבע האדום מגופו "וואלה?" שאלתי והלכתי משם "לאן?" דניאל שאל "לפנק את החולה שלנו" אמרתי והמשכתי ללכת

"היי" אמרתי בעליזות ונכנסתי לחדר "פאק!" דור לחש והמשיך להתגרד **רציני? אני נראית עד כדי כך מטומטמת?,האמנת לזה מקודם..,תפסיקי להתעסק בעבר!** "אוו מסכן" אמרתי ברחמים "רוצה שוקו?" שאלתי אותו והסתכלתי על עמית 'דו איט ליה!' "כן..למה לא?" הוא שאל ואני לקחתי את הספל והרמתי אותה מעליו "תסלחו לי אני קצת עקומה" חייכתי ושפכתי עליו את כל הקפה עד טיפת הנוזל האחרונה. "פאק אני כל מצטערת!" אמרתי לו והצרחה שלו הבריחה לי את חוש השמיעה. "בוא תאכל! הבאתי פה מרק חם!" חייכתי אליו והרמתי את הקערה המלאה במרק "עכשיו קיץ! איזה מרק בראש שלך?" הוא שאל מנסה לנגב את הקפה "צודק..אפרופו קיץ! אולי אני אלך להביא לך קולה קרה?" שאלתי אותו בחיוך והוא הביא לי מבט המום טיפה "לא? אוקיי..אז תהנה מהמרק" אמרתי לו ושפכתי את הצלוחית על בגדיו. "אם אתה חושב שאתה יכול לגרום לחברים שלי להיות יותר שנואים ממה שאתה הפכת אותם..תחשוב שוב..המשחק התחיל. והחוקים הם..שאין חוקים." אמרתי לו ויצאתי מהחדר "היא משוגעת!" עמית צעקה "משוגעת זאת לא מילה" דור סינן וצפה בי הולכת בשיא הביטחון עם חיוך גדול על פניי "אה ו..בהצלחה במשחק.." צחקתי ויצאתי מהחדר..

"היי"
" זה נכון? את באמת שפכת על דור מרק לוהט ושוקו חם?"
"לא!"
"אה.."
"שפכתי קודם את השוקו ואחר כך את המרק! איך שאנשים מעוותים שמועות"
"ליה!"
"מה? הוא עבד עליי! אני שונאת אותו! שונאת אותו! שונאת.."
"ליה?" שמעתי מישהו קורא לי.
"אני אחזור אלייך" אמרתי וניתקתי במהרה את הפלאפון "מה אתה רוצה?" שאלתי בשנאה "את חתיכת משוגעת.." הוא אמר בכעס "עוד משהו לפני שאנחנו מפנים את הדרמה היומית שלך וחוזרים למציאות?" שאלתי בודקת מה השעה "איך את עושה את זה?" הוא התקרב אליי בכעס "עושה מה?" שאלתי עומדת בביטחון "גורמת לי.." הוא התחיל לומר והרים את ידו מנסה לרסן את עצמו "זה לא נגמר" הוא נאנח ואמר. "מושבניקים..לכי תביני אותם" מלמלתי והלכתי לכיוון הבית שלי.
"היי" ראיתי את דניאל יושב על יד השער של הבית שלי "היי,מה אתה עושה פה?" שאלתי משחקת עם המפתח שבידי "היום,כשרבנו,התנהגתי כמו מניאק והגיעה לי הסטירה שהבאת לי,אני מצטער" הוא אמר וחייך חיוך קטן ומפייס "זה בסדר" חייכתי אליו והיה בנינו רגע של שתיקה מביכה "אז..אפשר?" הוא שאל וחייך "אפשר מה?" שאלתי אותו לא מבינה "להחזיר לך" הוא צחק ונתן לי סטירה קטנה על הלחי "איי!" אמרתי בהלם "היי! עכשיו אנחנו פיטים!" הוא צחק "חכה אני יביא לך עודף!" אמרתי לו התחלתי לרוץ אחריו עד לפארק "תוותר!" צעקתי והגברתי את המהירות "אוי לא!" שמעתי אותו אומר ולפני ששמתי לב מצאתי את עצמי מעליו "מה?" שאלתי אותו כשראיתי את מבטו מנסה להסתיר חיוך וראיתי מעליי אישה זקנה עם שני כלבי פודלים יושבת על ספסל מחייכת טיפה "היי" חייכתי והאישה קמה והלכה "היי?" דניאל שאל אותי ושנינו צחקנו "ליה.." הוא מלמל ועבר לישיבה כך שאני יושבת עליו והרצין את פניו "אני..אני יודע שהגעת לפה לא מזמן אבל..אני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי" הוא לחש לי וקירב את ראשו אליי "אני חושב שאני מתחיל לאהוב אותך" הוא אמר "אוהב אותי? נתתי לך היום סטירה..וחזקה!" אמרתי לו והוא צחק והוריד אותי ממנו "מה אני יכול לעשות? זה משהו באישיות שלך.." הוא אמר והתקרב אליי "רוצה לשמוע סוד?" שאלתי אותו עם חיוך תחמני והוא הנהן אליי עם חיוך "אני.." לחשתי וקירבתי את ראשי אליו "גם אוהבת.." לחשתי באיטיות וקירבתי את ראשי אל שפתיו "את עצמי" אמרתי לו צוחקת והעפתי אותו ממני "ככה?" הוא שאל עדיין יושב על הדשא בזמן שאני עברתי לספסל "ככה." חייכתי אליו והוא עבר לשבת לידי "אז..אין לי סיכוי אה?" הוא שאל בקול טיפה מאוכזב "סיכוי לא..משהו אחר כן.." אמרתי לו ומבטו הופנה אליי "מה זאת אומרת?" הוא שאל אותי ותפסתי את צווארו מקרבת את פניו אליי ומנשקת טיפה את שפתו התחתונה "הבנת?" שאלתי מחייכת והורדתי את ידי "עדיין לא.." הוא אמר והצמיד לי נשיקה רעבה "אני צריכה ללכת.." הפסקתי את הנשיקה באמצע עם טעם של עוד "אין מצב. לא לא את נשארת איתי..דמיינתי את הרגע הזה יותר מדי פעמים שתלכי לי באמצע.." הוא לחש לי וחייך את החיוך הכובש שלו **טוב הוא די חמוד..רק מטומטמת לא תקפוץ על ההזדמנות…תפסיקי לייפות את המציאות ליה! את צריכה הסחת דעת! והוא מספק אותה יפה מאוד.. ;)** "פאק איט" לחשתי ונישקתי אותו..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך