לצרוח את השתיקה – 18

לצרוח את השתיקה – 18

*נקודת מבט ג'ס*
ישבתי עם ריי, כמו כל צהריים אחרי בית ספר. הסתכלתי על שיערה השטני שכיסה את ראשה ככיפה קטנה. הסתכלתי על עיני השקד הצוחקות שלה, היו לי חברים בעבר – אבל עם ריי זה היה שונה. התחלתי להרהר לעצמי- למה היו לי רק ידידים? למה אף פעם לא הייתה לי חברה? איך זה שלא נרתעתי מריי? איך זה שאני נמשכת עלייה בצורה שמעולם לא נמשכתי? האם אני… לא , אני לא! אין מצב!!! נכון???
"על מה את חושבת?" ריי הסיטה את ספרה וסחנה אותי בעיניה.
"עלי, עלייך, עלינו" עניתי בכנות.
"משהו מעניין?" שאלה.
משכתי בכתפיי.
"תגידי.." כחכחתי בגרוני.
"מה?" כיווצה את שפתה התחתונה,זה עשה לי צמרמורת.
"במי אמרת שאת מאוהבת?" לפתע היא הסמיקה.
"עזבי.." אמרה.
"נו תגלי לי!" האצתי בה.
"חחחחח לא רוצה" הניחה את הספר בצד והתיישבה על מיטתי לידי.
"בעיה שלך – את מגלה לי!" התקרבתי אליה.
"לא" אמרה בקצרה.
"אם ככה…" התחלתי להגיד ואז הסתערתי עליה בדגדוגים עד שאני נשכבתי מעליה והיא תחתיי.
"בך בךךך !" התנשמה.
היה רגע של שקט. היינו קרובות אחת אל השנייה יותר מאי פעם.
"אנ..אני מצטערת. ידעתי שאסור לי, את לא חברהשלי יותר? את שונאת אותי?" החלה למלמל.
"אויש סתמי" אמרתי והיא המשיכה לחפור שטויות.
"את לא מדברת איתי יותר??? ידעתי ידעתי שאסור י להגיד לך, אני פרה מטומטמת ואנ.." קטעתי אותה בנשיקה. רגע מה???? נישקתי אותה. נשיקה עדינה שנהפכה סוערת.

"מה..מה זה אומר עלינו?" שאלתי כשנרגענו קצת.
"עזבי מה זה אומר עלינו! מה זה אומר עלייך?" אמרה וחיוך נפרס על שפתיה.
"אני מניחה שהרגע יצאתי מהארון" מילמלתי.
"לא ידעתי שהיית בארון…" אמרה ושיחקה עם דפי הספר.
"גם אני לא…." אמרתי בכנות, והמשכנו להתנשק.

*נקודת מבט סקאי*
"אני אוהב אותך נושנושון קוצ'קוצ'ון פושפושון שלי.."נישקתי את ג'וי ברכות על אפה הקטן. אני אוהב לררות אותה מתעוררת לצידי, במיוחד אחרי שאנחנו מבלים שנת צהריים ביחד.
"אז אנחנו בשלב כינויי החיבה עכשיו?" שאלה.
"יאפ" אמרתי.
"אז איך נקרא לך?? מממ.. אולי…." התחילה להגיד אך טעתי אותה.
"החתיך המסוקס של חייך? איןאין זה יושב עליי בול!" אמרתי וטפחתי לעצמי על האגו בקטנה.
"דוד פנחס יותר הולם אותך דווקא.." התלוצצה. תוך שניה קפצתי עליה והרמתי אותה באוויר.
"תתנצלי!" אמרתי.
"לא" אמרה- היא תצטער על זה.
הרמתי אותה על כתפי כשראשה מופנה אל גבי. הלכתי ככה בכל המוסד.
"תוריד אותייייי" צעקה הפחדנית חחחחחחחחחחחחחחחח חמודה זאתי.
"אממממ לא" קרצתי לעוברים ושבים שנהנו מהמחזה המצחיק.
"נווו פנחסס!" אמרה.
"מזהההה?"
"שמעת אותי." אמרה וציחקקה
"אחלה." אמרתי והתחלתי לתת ספרינג מטורףףף.
"סקאייייייייייייייייייי" צרחה תנשמה. הגנו למדשאות ושם הורדתי אותה.
"אני ארצח אותךךך" אמרה והחלה לתת לי אגרופים קטנים בחזי, נזכרתי ביום ההוא שהייתה שיכורה.
"לא את לא, את אוהבת אותי" אמרתי.
"מי גילה לך?" אמרה בציניוות.
"גיליתי לבד"
"לא מאמינה לך, חחחח סתם חיימשלי אתה" אמרה כשראתה שעשיתי פרצוף נעלב. נשכבתי עליה במדשאות והמשכנו להתמזמז..

*נקודת מבט ג'וי*
אהבתי את תחושת החמימות שהרגשתי עם סקאי, זה הרגיש כל כך נכון..
"מאמי אני צריך ללכת" סקאי העיף מבט חטוף בשעונו.
"לאא.. תישאר. בשבילי?" עשיתי פאפי פייס.
"סורי אהבה שלי.. אני חייב לזוז. קבעתי עם חבר.." אמר ..
"אוחח.. אני אתגעגע." אמרתי ונשקתי לו נשיקה קטנה בלחי."
"אני יותר…נשיקה בלחי? זה מה שאני מקבל???" אמר בפליאה.
"כדי שיהיה לך טעם של עוד" קרצתי אך לא יכולתי להתאפק והגנבתי לו עוד נשיקה סוערת אבל קצרצרה.
"עכשיו אתה יכול ללכת, משוחרר." צחקקתי והוא הלך..
"יש לי כל כך הרבה מזל…"חייכתי לעצמי.

*נקודת מבט דניאלה*
סקאיי נכנס דרך דלת חדרי.
"למה אתה אף פעם לא דופק?" שאלה.
"אויי נו מה את מחקה לי פה את ג'וי?" צחק.
"סתום.." מילמלתי.
"מי שמדברת- גםאת אף פעם לא דופקת." קרץלי.
"נעשה על זה עכשיו דיון??" קפצתי עליו בחיבוק והתיישבנו על מיטתי.
"מה אמרת לה כשהלכת?" שאלתי.
"שאני הולך לחבר.."הרכין ראשו.
"לא נעים לי לשקר לה.." אמרתי בלחש.
"גם לי לא.. אבל אנחנו חייבים. היא תיפגע ולא תבין אם נסביר לה." אמרתי.
"אתה גורם לזה להשמע כאילו אנחנו בוגדים בה.." אמרתי
"אנחנו לא?" שאל בהרמת גבה. ידעתי שהוא צודק…