נפגשנו מאוחר מידי 2 פרק 11 סכנה גלויה חלק א

רוי נפל בחוזקה על רצפת החדר,בזמן שמבחוץ הילדים שמעו מישהו נופל.הם לא ניגשו לכיוון הבית,כי יידעו לחכות לסימן השריקה…בינתיים,בביתו של האיש,האיש פקח את עיניו אט אט,והוא עדיין היה על הרצפה.רוי היה מחוסר הכרה,ולידו האיש החל לקום באיטיות.האיש אמר:"מי אתה?"והוא הוריד מרוי את הקסדה שכיסתה את פניו,והאיש ישר זיהה את רוי.הוא שם לב גם לחבל,ולכלי נשק שהונח ליד רוי.הוא אמר:"אז זה אתה…ניסית לעבוד עליי..ניסית לפגוע בי בטח… מצטער להודיע לך אבל שהפעם אני זה שיפגע בך!"ישר האיש הלך לחדר אחר שבביתו,ונכנס לחדר בו שהה רוי יחד עם כסא.האיש הרים את רוי,וגם את החבל והוא השיב את רוי על הכסא,והחל לקשור אותו,ואז הוא גם הביא מטפחת וסתם את פיו.לפתע,האיש ראה אור שבא מן החלון!הוא מהר הסתובב,וניסה לראות מי זה,והוא ראה את תמר,טום,וירדן!הוא זיהה אותם,ואז הוא הבין שלא רק רוי קשור למה שהוא ניסה לעשות,אלא גם חבריו…ישר האיש נעל כל דלת בביתו,וכל חלון.באיזה שהוא שלב,לתמר נמאס,והיא אמרה:"טוב עבר יותר מידי זמן!הוא עדיין לא שרק,וזה בכלל לא הגיוני שכל כך הרבה זמן לוקח לו.משהו קרה.ושום פנס שבעולם לא יוכל לנסות להבין את זה.אני נכנסת.גם את תבואו איתי וגם אם לא.וישר תמר הלכה לכיוון הבית.אחריה הצטרפו גם ירדן וטום.הם שמו לב שהדלת נעולה,ואז הם החלו לצעוק:"רוי איפה אתה??"וגם:"רוי הכל בסדר???"היה נראה להם כמובן,שמשהו נורא קרה.הם הלכו לראות דרך החלונות,אם אפשר לראות משהו.אך החלונות היו מוסתרים,ונעולים.הם התייאשו,אבל לא הלכו לביתם ישר.ירדן אמרה להם:"אי אפשר סתם ככה ולא לעשות כלום!צריך להתקשר למשטרה!זה עובר כל קו אדום!"תמר אמרה לה:"ירדן?להזכירך..עברנו דברים טיפה יותר גרועים".טום לראשונה אמר:"אני מציע שבכלל נלך לביתנו.בטוח שמתישהו רוי ייצא מפה-לא?" תמר אמרה לו:"סוף סוף אתה מדבר!"שלושתם החלו לצחוק,ותמר המשיכה בדבריה:"אתה לא כל כך צודק..לא נשאיר "חייל בשדה קרב"זה רציני.מבחינתי אפשר לחכות עד שהוא ייצא.אנחנו גם חיביים לברר למה הוא לא יוצא!!" ירדן אמרה לה:"תקשיבי שנייה…אולי נלך לבית שלנו,כנראה גם שקרה לו משהו עם האיש.האיש לא ישאיר אותו שם לתמיד,במוקדם או במאוחר הוא יהיה חייב לשחרר אותו ממה שהוא עושה לו-אם והוא עושה..אבל סיבת ההתעקבות חייבת להיות זו"טום תמך כמובן בירדן,ותמר אמרה להם:"טוב..נעשה מה שאת אומרת" השלישייה התפרקה,וכל אחד הלך לביתו.לקראת הלילה,הגיע לירדן צילצול לפלאפון.היא ענתה,ושאלה:"הלו,מי זה?"האישה שהתקשרה אמרה:"ירדן,זאת אמא של רוי.למה הוא לא חוזר הביתה?קרה משהו?"ירדן לא אמרה מילה.היא הייתה לחוצה ממה להגיד לאמו של רוי,והחליטה להיות כנה ולהגיד את האמת.בכל זאת-אולי יהיה לה רעיון איך לשחרר את רוי מהבית.ירדן התחילה ואמרה לאמו של רוי:"יש סיפור.מאוד גדול.שקשור לאמא שלי.בעצם-יותר נכון זה קשור לאיש מסויים שהוא קשור לעברה של אמא שלי.אני אקצר לך את הסיפור…האיש הזה הוא איש מאוד רע ויש לו מטרות זדוניות.מה שקרה לרוי…זה שבעצם אני,טום,רוי,ותמר רצינו להוציא מהאיש עוד מידע.היינו כל כך בטוחים שיש משהו שמוסתר מאיתנו,בגלל איזה כתם דם שגיליתי בסלון של הבית שלנו,שבעצם בגללו גיליתי על כל הסיפור..בקיצור…רוי עכשיו ככל הנראה נמצא בתוך הבית של האיש.אנחנו לא יודעים מה קורה איתו."אמא של רוי נדהמה,ואמרה בכעס לירדן:"ובכלל לא חשבתם להודיע לי???זה הבן שלי!!!לא חשבתם בכלל לספר לאף אחד?מה חשבתם בכלל לעשות?ואם לא הייתי מתקשרת?אתם צריכים להתבייש בכם!!"ירדן שמעה שאמא של רוי התחילה לבכות,וירדן לא יידעה מה לאמר.היא בעצמה החלה לדמוע.היא חשבה שאמה של רוי דווקא צודקת!.ירדן התחילה לדבר בגמגום:"א…אני..אני ממש מצטערת.אני עכשיו אדבר עם תמר ועם טוב וכבר נחשוב ע.."אמו של רוי קטעה את ירדן ואמרה לה:"לא.אתם בטוח תסבכו את זה יותר ממה שזה כבר מסובך!"ירדן ענתה לה:"תקשיבי…נכון-יצאנו באמת לא אחראיים והבחירה שלנו הייתה מאוד שגויה!אבל תסמכי עליי שאני לפחות,אדבר איתם,ונדע איך לפעול!כבר הצלחנו להתחמק מהאיש הזה פעם אחת…"אמו של רוי שתקה לכמה שניות,ואז היא ענתה לירדן:"רגע…היה עוד משהו איתו?אני לא מאמינה שאני לא ידעתי על זה כלום…טוב-אולי אני לא צריכה לדעת…אני עדיין מאוכזבת ממך ירדן-זה קשור לבן שלי.וזה משהו רע שקשור עליו.אני סומכת עלייך.ואם יקרה לו משהו-אני מצטערת להגיד לך שאני לא אסלח לך על זה…את יודעת כמה שאמא אוהבת את הבן שלה.את כל הילדים שלה ברור-אבל הוא בן יחיד.."ירדן אמרה לה:"אני יודעת..אל תדאגי-כמו שאמרתי..תסמכי עליי"והשיחה ביניהן הסתיימה.למחרת בבית הספר,ירדן נפגשה בהפסקה הגדולה עם תמר ועם טום,והם ישבו יחד על ספסל.ירדן אמרה להם:"תקשיבו…היום אני צריכה שתבואו אליי הביתה אחר הצהריים.זה קשור לרוי.אי אפשר לא לעשות כלום!ואני צריכה לספר לכם דבר חשוב…פשוט בואו אליי ואז כבר נדבר ביחד על הכל!זה רציני"תמר וטום לא הבינו מה כל כך דחוף,ותמר אמרה:"מה כזה דחוף שאת מדברת בטון הזה ואומרת את המילים האלה?"ירדן אמרה לה:"אמא של רוי.."ולפני שירדן המשיכה את המשפט,נשמע הצלצול.כאשר הסתיים,ירדן אמרה לתמר:"תבואו אחר הצהריים וכבר תבינו הכל",והשלושה הלכו לכיתה.יום הלימודים הסתיים,והגיע אחר הצהריים.ירדן חיכתה בחדרה לתמר ולטום,ושניהם כמובן הגיעו.אך ישר אחרי שהגיעו,ירדן אמרה להם:"חכו פה שנייה,אני אלך להביא לכם שתייה"וירדן הלכה ומילאה לכל אחד מהם כוס מים.כאשר חזרה אחרי כמה דקה,לפני שאפילו נתנה לתמר ולטום את המים,היא ישר שאלה:"אוקיי…מה שרציתי כל כך לאמר לכם,זה שאמא של רוי התקשרה אליי.היא יודעת את הכל"רוי ישר אמר לה:"מה??למה?למה אמרת לה?"ירדן אמרה להם:"הייתי חייבת…אבל תקשיבו…אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לרוי.."ותמר ישר אמרה לירדן:"את בטוחה בזה?כי אני לא…"וירדן הצביעה על מסך המחשב,שם המסך החל לשנות צבעים.השלושה הסתכלו על המסך,ולפתע הופיעה על המסך תמונה של רוי,ולידו האיש עם רובה ביד שצמוד לרקה של רוי!מרוב בהלה,ירדן הפילה את שני כוסות המים,וכמובן ששתיהן התנפצו.ירדן וטום נבהלו,וראו שירדן הפילה את המים…השלושה חזרו לסרטון,והאיש התחיל ואמר:"שלום ילדים נחמדים…כן-אני יודע כבר שעשינו דבר כזה פעם,עם סרטון במחשב וכל זה.אבל הפעם-זה שונה.הפעם לא אני זה שיישחק לידיים שלכם,אלא אתם-אלה שישחקו לידיים שלי…"האיש צחק צחוק ערמומי ביותר,בזמן שהשלישייה שבחדרה של ירדן הייתה המומה,והאיש המשיך:"אין שום מיכוח,או סחיטה.אתם-לצערכם הרב,תצטרכו לראות פה את רוי הכה נחמד,מדמם למוות.או יותר נכון-נורה למוות…מוכנים?תספרו איתי!קדימה..עשר…תשע…שמונה"כל שנייה נשמעה יותר ויותר ארוכה…תמר אמרה:"הוא איש פסיכופת..אני אני לא מאמינה מה נעשה???"לטום ולירדן לא היה מה לומר,והאיש אמר:"אולי אני פסיכופת..אבל אני לא זה שעומד למות בעוד כמה רגעים"והוא החל לצחקק שוב פעם..טום הסתכל הכי מוזר על המסך,יותר מחבריו וירדן במיוחד שמה לב לזה…,והיא אמרה לטום:"טום הכל טוב…?" והוא לא ענה..האיש מהוידיאו אמר:"ארבע…שלוש…שתיים…"תמר צעקה:"לא!!!"והאיש המשיך:"אחת…אפס"המסך נעשה שחור,ומה שנשמעה הייתה ירייה!.

**מהיום אשים בכל סוף פרק,שיר שלפי דעתי הייה מתאים לפרק אם והוא היה סדרה :) (חלומות פרועים שלי :P )**