נערה מתוקה

"תמיד התייחסת אליי כאל ילדה קטנה." אני אומרת, קולי לא מסגיר דבר.
אתה על הרצפה, ואתה לא יכול לעשות הרבה.
"מישהי תמימה, שחייבת הגנה תמידית." אני ממשיכה, ומכוונת אלייך את האקדח.
אתה מנסה להיראות אמיץ, אבל אני יכולה לראות את הפחד בעינייך.
"היית בטוח שאני בת השכנים החמודה, נכון?" אני שואלת,ומתקרבת אליך.
אתה מרים את מבטך אליי, ואור כלשהו נכבה בפנייך.
"זאת שמתאהבת בבחור הרע, שזה אגב אתה, שבסופו של דבר שובר את ליבה"
אני ממשיכה, ומספרת את סיפורנו.
אתה פשוט בוהה בי בזמן שאני מתכופפת לעברך.
אני מנשקת קלות את הלחי שלך,
וחושבת כמה חבל שהסיפור שלנו לא יכול היה להיות שונה.
"אבל לא חשבת על דבר אחד," אני אומרת "לא חשבת שיכול להיות שאני לא אותה נערה מתוקה"