שנאה
אימא שלי אמרה לי שהיא שונאת אותי.
למה ? כי רציתי לדבר עם אבא שלי על נושא חשוב. דפקתי בדלת חדרם כדי לדבר איתו ולשאול אותו משהו חשוב לי מאוד. מסתבר שהוא לא היה בבית, ואימא שלי ישנה. היא התעוררה מהדפיקות ויצאה מהחדר. היא התחילה לצרוח עליי ולהגיד לי שהיא שונאת את ההתנהגות שלי, וגם שהיא שונאת אותי.
שלוש המילים האלה- אני שונאת אותך , מעוררות בי תחושות מזעזעות. תחושות שלא קיימות אצל ילדים באתיופיה , שההורים שלהם עזבו אותם ושלחו אותם לעבוד בתפירת שטיחים יום ולילה. הרגשתי אומללה יותר מהם. מה בסך הכול עשיתי ?! הערתי אותך.. חזרי לישון !
זאת לא הסיבה לשנוא אותי . את אימא שלי. את אמורה לדאוג לי ולאהוב אותי אהבה אינסופית. כל זה גורם לי לתהות האם היא אמרה את זה בכוונה לומר את זה , או שהמילים הנבזיות האלו נפלטו לה בטעות, בלי כוונה. אני לא יודעת. רק אלוהים יודע.
תגובות (1)
לא הבנתי בדיוק איך החלק עם הילדים באתיופיה קשור, אבל מלבד זאת קטע יפה. אהבתי מאוד את הכתיבה שלך. בעיקר את זה שסוף סוף מישהו יודע ולא מהסס לכתוב בציווי!
אם זה באמת, סביר להניח שאימא שלך לא התכוונה. יש אנשים שלא בדיוק אוהבים את האנשים שמעירים אותם בדקה\שתי דקות\שעה אחרי שמעירים אותם ><