אהבה וצרות אחרות פרק 8

Disney 06/06/2014 1281 צפיות תגובה אחת

"הי" אמרתי ביובש "את לא עוזבת אותי מה? אני עוד יתחיל לחשוב שאת חשקת בי מהרגע הראשון שראית אותי" הוא קם ונעמד מולי עם חיוך ערמומי "וואי היד שלי עדיין על הפרצוף שלך,תגיד זה נכון שאומרים שפעם השנייה שמביאים אגרוף מרגישים דופק?" שאלתי אותו ובאתי להביא לו עוד אחת "אז אנחנו נתראה עוד הרבה לא? בכל זאת אחותך ידידה שלי ואני מרגיש פה בן בית!"
היית מת" התקרבתי אליו והרגשתי את הנשימות שלו
"אני באמת מת..על חברה שלי! שלא תחשבי שאני הולך לבגוד בה איתך!"
"איזה חברה? הפאקצה או זאתי שמרגישה כמו מאוורר עם כל ההנפות שיער שלה? אה רגע..זאת אותה אחת"
"קנאית!"
"ערס!"
"על מי את עובדת? את חולה על ערסים!"
"ערסים אורגינל לא צעצוע"

~שבוע אחר כך~

"אל תעשי את זה"
"אני עושה את זה"
"את לא עושה את זה "
"אני כן עושה את זה"
"וככה בעצם אנחנו מבינים את המשוואה"
"מה?" נועם ושקד שאלו ביחד על היציאה הלא קשורה " הייתי מוכרחה להביע את דעתי בנושא" אמרתי להן בקריצה ושלושתנו צחקנו מתקדמות אל עבר התחנה "בוקר טוב" אמרתי לילדים שבתחנה אבל כל אחד היה עם הפרצוף באייפון "born" אמרתי ותפסתי את כתפיות התיק שלי "אז מה יש היום?" שאלתי וישבתי בספסל "אממ לימודים..כרגיל" עדי אמרה לי ונשענה על הקיר של התחנה "לימודים?!" שאלתי מופתעת "כן..למה לאן חשבת שאנחנו נוסעות?" נועם שאלה והסתכלה עליי עם חיוך קטן "מבריזות לבריכה!" צעקתי וכל הפרצופים שבתחנה הסתובבו אליי "אהה עכשיו מתייחסים!" אמרתי בצעקה והאוטובוס הגיע "בואי תצאי מהפנטזיות שלך אני ונועם מחכות לך במציאות" עדי אמרה והקימה אותי אל האוטובוס "מרשעת." אמרתי ושלושתנו צחקנו."ודווקא לי אין מקום!" אמרתי מבואסת "טוב נתראה בבית ספר" הפרחתי נשיקה לשקד ונועם וירדתי מההסעה "אני שונאת להיות אחרונה" אמרתי והנחתי את ראשי על הקיר מאחורי כשראיתי צ'יטה עם מבט של עצירות רצה אחריי האוטובוס "וואט דה.." מלמלתי וקמתי במהירות "פאק!" שמעתי צעקה וכבר ידעתי במי מדובר "תיקון..אני כל כך שונאת,מתעבת,ייאק להיות אחרונה!" צעקתי ופניו שבאותו רגע נראו תמימות הסתובבו לכיווני "ולחשוב שנתקעתי איתך.." מלמלתי "פאק.." הוא אמר מתנשף לא מוריד את העיניים שלו ממני
"גאד תפסיק לומר פאק"
"פאק תפסיקי לומר גאד"
"אני לא מאמינה שאני תקועה איתך..!"
"תראי את זה כפרס"
"יש פתק החלפה?"
"מצחיק"
"שנון"
קורע!"
"מבדח!"
"קרצייה!"
"מטומטם!"
"מצטיין באנגלית ומתמטיקה ושלא נדבר על מדעים וכימיה למצטיינים,את באמת רוצה לקרוא לי מטומטם?"
"צודק..מטומטם,שחצן,חננה ושפוט של מאוורר!"
"מאוורר?"
"היי לפחות זה מותג!"
"זה היה אמור להיות עקיצה?"
"תן לגמור את המשפט..משוק הפאקינג פשפשים!"
"היי יש שם דברים יפים דווקא.."
"אתה בטוח? שמה מצאת את חברה שלך לא?"
שנינו הסתכלנו אחד על השנייה במבט מלא שנאה ואז האוטובוס הגיע,הוא עלה ראשון ואני עליתי אחריו "אני שונאת אותך" מלמלתי וישבתי במושב השני "גם אני שונא אותך מותק!" הוא אמר וישב במושב אחד לפני אחרון בסוף "איך קוראים לילד הזה שיושב מאחורה?" שאל אותי הנהג "אסף לוץ" עניתי והסתכלתי בחלון "אסף לוץ!" הנהג צעק ואני התפקעתי מצחוק 'וואו ליה! כשאת בעצבים זה משתלם!' "מה?!" דור צעק לא מבין "ככה קוראים לך לא?" הנהג שאל אותו "לא! מי אמר לך את זה?" הוא שאל "הנערה היפה פה" הנהג אמר והצביע עליי "תודה" אמרתי וחייכתי "הגענו!" הנהג אמר ופתח לנו את הדלת "להתראות,יום טוב" שנינו ירדנו מהאוטובוס וראיתי כדור מים גדול מתקרב לעברי בהילוך איטי,הוא התקרב והתקרב ובשנייה האחרונה התכופפתי והכדור התנגש בדור "אחח קרמה! כמה שאני אוהבת אותה!" הסתכלתי על דור שחולצתו השחורה הייתה ספוגה במים "אממ נראה לי שכדי שנלך" עדי באה מאחורי ומשכה אותי "מה? למה?" שאלתי והסתכלתי על דור שהיה כבר ללא חולצה וחשף גוף מושלם "תראי אותו! קופץ על ההזדמנות הראשונה להשוויץ בגוף שלו!" אמרתי והסתובבתי בעצבים אל עבר הבניין "היי!" צעקתי ונכנסתי לכיתה בעצבים "מה קרה?" דניאל קם לעברי והחזיק בידיי "כלום.." אמרתי וחייכתי חיוך קטן "עוד פעם רבת איתו?" דניאל שאל מבואס "אולי.." עניתי בטון תמים "אני לא מבין למה את רבה איתו כל הזמן!" הוא צעק ולקח את התיק שלו "וחשבתי ש.." הוא בא להשלים את המשפט ויצא בסערה מן הכיתה "מה זה היה?" שאלתי את כולם "לא יודעת! למה את שואלת אותי? הא? מה זה אמור להביע?" נועם הטיחה במהירות שאלות "נועם הכל בסדר?" שאלתי אותה ובדיוק כל התלמידים נכנסו "היי דור" כל מיני בנות קרצו לו עין ונופפו לו עם חיוך פלרטטני "פשש החיים קשים אז מורידים את החולצה ומחכים שיתפזרו העננים!" אמרתי לדור שעבר מולנו "אל תשקרי! נהנית מכל רגע בדיוק כמו שכל אחת נהנתה פה..אולי אפילו נהנית קצת יותר" הוא אמר וקרץ לי עם חיוך שובבי "אידיוט" סיננתי והוא עצר והסתובב אליי,הוא לא אמר כלום..רק הסתכל עליי עם העיניים האלה "אוהב את מה שאתה רואה?" חיקיתי אותו וישבתי בחזרה על הכיסא שלי 'גאד ליה איזה גוף! גאד תפסיקי להגיד גאד! גאד..' "ליה.." עדי קראה לי וראיתי שהכיתה ריקה "מזה איפה כולם?" שאלתי "אממ בהפסקה" נועם אמרה כמובן מאליו "אז מה אנחנו עושות פה?" שאלתי לא מבינה "הבנים העדיפו לא לספר לך את זה אבל אני,אנחנו לא יכולות להסתיר את זה יותר..תכננו כבר ממזמן לזרוק על דור כדור מים" עדי התחילה "אבל לא סתם כדור..את מבינה שון עושה מחקרים במעבדה והוא השיג לנו חומר ששמים בתוך המים והוא.." נועם המשיכה "טוב הוא..גורם לעקצוץ וגירוד בגוף" שקד סיימה ואני הייתי עם פה פתוח "אתם עשיתם את זה?" שאלתי בהלם "כן" שלושתן אמרו ביחד "מי תכנן את זה?" שאלתי "מי תכנן את זה?!" שאלתי עוד הפעם רק בעצבים יותר "דניאל" עדי אמרה "רגע..אז זה אומר שדור..הולך לגרד בכל הגוף לכמה זמן?" שאלתי "שבוע ככה" עדי אמרה "אוקיי הרעיון נורא נחמד אבל עוד יומיים יש לנו משחק כדורגל נגד בית ספר יריב ואתן מבינות למה גרמתם?" שאלתי אותן "לא הבנתי" נועם אמרה "פאק היא צודקת!" שקד התחילה "גרמנו להפסד! עכשיו כל הבית ספר ישנא אותנו! וכשאני אומרת ישנא אני מתכוונת..יותר ממה שעכשיו!" שקד אמרה ושלושתן הניחו את ראשן בידן ועצרו את נשימתן "זה בסדר..פשוט לא נגיד את זה לאף אחד!" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ "רק נצטרך להסתיר את זה יותר טוב" אמרתי ויצאתי מהכיתה "לאן את הולכת?" שקד שאלה אותי "לסגור משהו.."


תגובות (1)

חחחחחח הרגת אותי איזה ישן זה אסף לוץ חחחחחח יש גם מוטי לוכים (מוטילוכים) חחחחטוב בקיצור חפרתי תמשיכי:)

07/06/2014 00:08
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך