It's Not Too Late חלק א'

הם ישבו יחד באוטובוס. הנסיעה הארוכה גרמה להם סחרחורת.
הטיפות שזלגו על חלון האוטובוס הסיחו את דעתה של ליזי. הייתה לה הרגשה רעה מאז שהם עלו לטיול בית הספר.
הם נסעו באיזור שיכלו לראות ממנו את חוף הים. היא יכלה לדעת שנשבה רוח חזקה- עץ אחד נפל לכיוון החוף, עלי העצים האחרים השתוללו, הטיפות מיהרו לזוז לכל כיוון שהרוח הזיזה אותן, ומדי פעם היא חשבה שהיא מרגישה רעידות. פתאום, האוטובוס נעצר מהר, ראשה של ליזי התנגש בכיסא ממול, החבר שלה, ג'קס, הבין מה קרה. הם התנגשו בגזע עץ. גם הוא התחיל להרגיש שמשהו לא בסדר. ליזי הסתכלה על חוף הים, היא ראתה שהים גועש ומדי פעם הגלים נעשו גבוהים יותר ויותר. "תפתח לנו את הדלת למטה." אמר ג'קס ומיהר עם ליזי. הם יצאו החוצה, למרות שהמורה נזפה בהם. "אם אכפת לכם מהחיים שלכם, תצאו החוצה ותברחו!" הוא צעק לתוך האוטובוס. כולם השתתקו, המורה הזהירה אותם שלא ירדו. ג'קס וליזי לקחו את התיקים. ליזי הסתכלה שוב לעבר חוף הים- גל ענק התחיל להתקדם אליהם. כולם התעלמו מהמורה ולקחו את התיקים, 2 בנות ובן נצמדו אליהם. הנהג ברח גם הוא. ג'קס, ליזי, 2 הבנות- אריאנה וליאה, והבן, קסנדר, החזיקו את התיקים שלהם חזק. הם התחילו לרוץ לעבר ההר. האוטובוס הוצף כולו מים ויכלו לשמוע צרחות תלמידים שנכלאו בתוך האוטובוס. "דני!" צרחה אריאנה. ליאה אמרה: "אין מה לעשות! דני איננה! רוצי!" "לא, עוד אפשר להציל את דני!" אמרה אריאנה ורצה אל הגל, שמיד שטף אותה. היא התקרבה אל האוטובוס המוצף, המים כמעט הטביעו אותה, היא ניסתה לפתוח את החלון אבל עוד גל מלוח במיוחד הגיע והיא לא יכלה לראות. היא הרגישה משהו כבד על הרגל שלה, הרגל שלה נתפסה בתוך שקית ניילון עיקשת שהייתה צמודה לאוטובוס. היא לא יכלה לסדר הכל, ורק מלמלה: "אני מצטערת!" ושברה את החלון. רוב התלמידים, שנשארו בחיים, הצליחו לברוח. דני ניסתה לשחרר את אריאנה, אבל אריאנה ידעה שאם דני תתעכב הן ימותו. היא דחפה אל ידיה של אריאנה תיק אקראי שצף וצעקה: "אני מצטערת! באמת!" הגיע גל שהטביע את אריאנה ודחף את דני אל כולם. הגל כבר הגיע אל ליזי, ג'קס, ליאה וקסנדר. הגיעו עוד המון גלים אגרסיביים וכולם כמעט טבעו. "ליזי!" צרח ג'קס. "ג'קס, אל תדאג!" היא צרחה. היא בקושי הצליחה לנשום. הגלים בלעו את ליזי וליאה. ג'קס צרח את שמה של ליזי אבל לא קיבל תשובה. הוא הרגיש שהוא מאבד מכוחו.
עבר זמן מה. הוא מצא את עצמו על מצע של עלים. לידו שכבו 2 גופות וקסנדר. "מזל שהתעוררת, עמדתי לדווח עליך כמת." אמר קולה של אישה. הוא הבין שהוא בבית חולים מאולתר. "אני הרופאה שלך, התנדבתי מקוריאה. תירגע." היא אמרה. הוא ידע את זה לפי העיניים שלה. היא דיברה אנגלית שוטפת. ג'קס הציץ מבעד לניילון השחור שהפריד בינו לבין הגופות, אריאנה הייתה עם עיניים פקוחות. השיער הבלונדיני שלה היה רטוב, עיניה הירוקות-כחולות הציצו. הוא ידע שתמיד היא הייתה דלוקה עליו, הוא נתן לה נשיקה אחרונה ועצם את עיניה. הוא כיסה אותה שוב והציץ אל הניילון השני- דני. היה לה חור בצוואר. הוא ראה שבצד שמאל למצעי העלים היו זכוכיות מלאות בדם בתוך קופסה, הוא ישר הבין שזכוכיות נכנסו לה לצוואר. הוא עצם גם את עיניה. הוא הרגיש שקסנדר הפסיק לנשום ומהר קרא לרופאה- ניסו לבצע בו החייאה, אבל הוא לא חזר לנשום. כיסו גם אותו בניילון. ג'קס לא ראה את ליזי לידו.
ליזי, באותו זמן, הייתה באיזור לא מוכר. מסביבה היה בוץ, וליאה הייתה במרחק 5 מטר ממנה. ליאה ישבה על החוף. "ליאה!" צעקה ליזי. ליאה הפנתה את מבטה, ורצה אל ליזי. "חשבתי שאת מתה!" אמרה ליאה בבכי מאושר. היא עזרה לה לקום. "בואי נתחיל ללכת." אמרה ליזי. ליאה נזכרה פתאום ברגע שהיא הרגישה את ידה של דני נוגעת בה, ממש לפני שהיא נסחפה למקום אחר. דני צעקה שהיא לא מצליחה לצוף, ליאה ניסתה לעזור לה. כשהגיע עוד גל, הוא סחף איתו זכוכיות, שנכנסו במהירות לגרונה של דני. הוא יצר חור גדול. דני צרחה בהיסטריה ועיניה נפערו, היא דיממה במהירות והתחילה לטבוע. היא צרחה עד שהיא נבלעה לגמרי מתחת למים, יד ימין שלה עדיין מפרפרת מעליה, ורק בועות ליאה ראתה. היא לא הצליחה לעזור לדני. באיזשהוא שלב היד נרגעה, ודני נשכבה עם עיניים פעורות בתחתית.
ליזי הבחינה בעוד גל מתקרב, והן התחילו לרוץ- למרות הכאב של הגוף.